הפרעות אכילה הן בעיות פסיכיאטריות- נפשיות, שמופיעות בדרך כלל אצל נשים ונערות (אבל גם אצל גברים) בעלות הערכה עצמית נמוכה, לצד פרפקציוניזם וצורך בשליטה.
נערות אלה עסוקות בחשיבה ועיסוק אובססיבי באוכל שהן מכניסות לפיהן ורואות ביכולתן לשלוט על תזונה ומשקל הגוף דרך לשליטה עצמית, לריסון ולהצלחה. בפועל, רבות מהן מגיעות למצבים לא בריאים ואף מסוכנים ביותר בעקבות תת תזונה.
סיבות נוספות להתפתחות הפרעות אכילה הן קושי רגשי משמעותי (אכילה רגשית), לעתים בשל קושי להסתגל להתפתחות המינית ולצורך בהיפרדות מההורים, לעתים בעקבות טראומה גופנית או כתגובה לבטחון עצמי נמוך ודימוי גוף בעייתי.
כמו כן, כ-20% מהנשים סובלות מהפרעות אכילה בזמן הריון, המעמידות את האישה ואת העובר בסיכון גבוה. במצב זה ובמצבים אחרים, הטיפול בהפרעות אכילה כולל לרוב התערבות תזונתית לצד טיפול פסיכולוגי.
הפרעה של העולם המערבי
אף על פי שהפרעות אכילה מוגדרות כבעיה נפשית, מדובר גם בבעיה חברתית: הפרעות האכילה נוצרו בחברה המערבית של המאה ה-20, על רקע תעשיית האופנה המעודדת רזון, השינויים במעמד האשה ותמורות חברתיות ותרבותיות נוספות.
כיום אפילו גורמים בעלי השפעה במגזינים ובתצוגות אופנה מבינים שהסטנדרט האופנתי שהציבו מביא לפגיעה קיצונית בדימוי הגוף של נשים רבות ברחבי העולם, ובעקבות כך לשכיחותן הגבוהה של הפרעות האכילה במדינות מערביות: למעלה מ- 7 מליון נשים הסובלות מהבעיה.
גם הבעיה ההפוכה, של אכילה כפייתית והשמנת יתר, קיימת רק בעולם המערבי, שעבר מתזונה טבעית לתרבות של אוכל מהיר ("פאסט פוד") וצריכת מזונות תעשייתיים.
סוגי הפרעות אכילה
אנורקסיה נברוזה
אנורקסיה נברוזה היא הרעבה עצמית, במטרה להפחית משקל. למרות שהחולות במחלה מגיעות למשקל נמוך באופן משמעותי מהרצוי, הן ממשיכות לחוש שמנות ולא חדלות מנסיונות ההרזיה באמצעות הרעבה ובאמצעות פעילות גופנית.
אחד מהתסמינים המעידים על אנורקסיה הוא הפסקת הוסת לתקופה של 3 חודשים ובאמת במצב של הרעבה עצמית ישנה פגיעה משמעותית במערכת ההורמונלית ובפוריות.
לרוב החולות באנורקסיה אינן חשות ברזונן הקיצוני או מוטרדות מהפסקת הוסת. גם אם יש מודעות לחומרת המצב, הפחד מהשמנה הוא כל- כך גדול שהוא נחווה כאובדן שליטה וכאסון נורא.
לפיכך החולות נזקקות לייעוץ תזונאי וגם לעבור טיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על ההפרעה. שכיחות ההפרעה 0.5%-1% מהאוכלוסיה.
בולימיה נברוזה
בולימיה היא מצב של התקפי זלילה בלתי- נשלטים שלאחריהם מגיעים טיהורים – באמצעות הקאות (הטיהור הנפוץ ביותר), שלשולים מכוונים, צום מיצים או צום אחר, או פעילות גופנית מופרזת.
הסובלות מבולימיה אינן רזות במיוחד בד"כ, או שהן מעלות ומורידות תכופות במשקל, והן מסתירות היטב את התקפי הזלילה ופעולות הטיהור. לכן קשה להבחין בקיום ההפרעה ולסייע להן.
הסובלות מבולימיה משתמשות באוכל כאמצעי לפורקן והקלה בשעת הזלילה, אך האכילה כרוכה גם באשמה גדולה שמביאה למחשבות כפייתיות על האכילה ולצורך להיטהר מהאוכל.
ההקאות ושאר פעולות הטיהור מביאות לבעיות גופניות כמו שחיקת שיניים וקרעים בוושט, וגם במחלה זו יש פגיעה בוסת ותופעות גופניות נוספות כמו עייפות, לחץ דם נמוך ועוד.
שכיחות ההפרעה 1%-3% מהאוכלוסיה.
אכילה כפייתית
נשים, גברים וילדים רבים סובלים מתופעת השמנת- יתר, אך לא כל אלה הסובלים מהשמנה סובלים גם מאכילה כפייתית. אכילה כפייתית היא אכילה יתר על המידה, עד כדי תחושת אי- נוחות.
בדרך כלל אכלנים כפייתיים אוכלים בסתר, אוכלים בין הארוחות, קמים לזלילות ליליות וכו', והאכילה מלווה אצלם בבושה ובהסתרה. כל זאת בדומה לסובלים מבולימיה, אך ללא פעולות הטיהור.
האכילה הכפייתית נגרמת כתוצאה מקושי בוויסות רגשי, המתבטא באמצעות היחס לאוכל, או בשל הרגלי אכילה לקויים שהשתרשו כבר בילדות.
התוצאה הבעייתית של אכילה כפייתית היא כמובן השמנת יתר חמורה, שעלולה להביא לעליית לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ועוד.
לטיפול בבעיית הפרעת אכילה מומלץ לפנות לתזונאית או דיאטנית קלינית על מנת שתוכל להתאים תפריט מאוזן, עשיר באבות המזון. בנוסף, נשים הסובלות מהפרעת אכילה מוכרחות לבדוק האם קיימים אצלן חוסרי מזון, ובמקרה הצורך אף לנטול ויטמינים. כמו כן, קיימות קבוצות תמיכה וייעוץ עליהם ניתן ללמוד באמצעות קורס בריאות האישה הנלמד באוניברסיטת תל אביב.