אכילת מזונות המכילים פחמימות, גורמת למערכת העיכול לפרק אותם למרכיבים הבסיסיים שלהם. פחמימה מורכבת מסוכרים הקשורים זה לזה ולכן במערכת העיכול הפחמימה תתפרק לסוכרים.
בניגוד למיתוסים הנפוצים על פחמימות, לא כל הפחמימות מזיקות. כך ככל שהפחמימה פשוטה יותר, כך היא מתפרקת מהר יותר לסוכר, חודרת מהר יותר לגוף, ומעלה מהר יותר את רמות הסוכר בדם.
השימוש התקין של הגוף בסוכר מהתזונה
עם חדירת הסוכר לדם, על הגוף להכניס את הסוכר לתאים. כדי להכניס את הסוכר לתאים מופרש הורמון הקרוי "אינסולין" מהלבלב שמטרתו להכניס את הסוכר לתאי הגוף, שם הוא ישמש ליצירת אנרגיה ובכך הוא יוריד את רמות הסוכר בדם. פגיעה בהורמון בתאים המפרישים אינסולין או בפעילות ההורמון עלולה להוביל למחלת הסוכרת.
סוכר דרוש כדי לחיות, תאים מתבססים על סוכר לשם יצירת אנרגיה, וחלק מהתאים משתמשים בסוכר כמקור התזונה היחיד שלהם ליצירת אנרגיה, כמו למשל תאי המוח. המוח משתמש בכמות נכבדה מהסוכר הנמצא במזונות, לשם תפקוד תקין. לכן סוכר הוא מרכיב מאד חשוב. הבעיה היא בכמויות, בדיאטה מערבית, כמויות הסוכר עולות על הרמות להן הגוף זקוק, וכמות מוגברת זו פוגעת בבריאות.
אינדקס גליקמי כמדד לכמות הסוכר בתזונה
אחת השיטות לדעת עד כמה מהר המזון הופך לסוכר בגוף, כלומר, כמה מהר הוא מעלה את רמות הסוכר בדם, היא באמצעות בדיקת האינדקס הגליקמי של המאכל. ככל שהאינדקס הגליקמי של המאכל גבוהה יותר המשמעות היא שהוא מתפרק מהר יותר לפחמימות פשוטות – סוכרת.
כך למשל לחם לבן הוא בעל אינקס גליקמי גבוה, בעוד שמאכלים שומניים כמו אבוקדו מתפרקים לאט יותר. לכן האינדקס הגליקמי של אבוקדו יהיה נמוך יותר מהאינדקס הגליקמי של לחם לבן, וכתוצאה מכך העלייה בסוכר לאחר אכילת אבוקדו תהיה איטית יותר – ובכך קלה יותר מבחינת כמות האינסולין הדרושה הפרק זמן מסוים, על מנת להכניס את הסוכר לתאים.
כלומר, כמות הסוכר איתו צריך הגוף להתמודד, בפרק זמן מסוים, נמוכה יותר ככל שהאינדקס הגליקמי של המאכל נמוך יותר.
חשוב מאד לשים לב שתזונת חיים ללא סוכר צריכה להתבצע בהתאם למצב הבריאותי האישי, ולהתייעץ עם רופא המשפחה כדי לבנות את שיטת התזונה הבריאה והמתאימה ביותר