הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר. היא מופיעה עוד משחר הטיפולים הפסיכולוגיים, וזכתה אף להתייחסות עוד בכתבי פרויד, אם כי לרוב בהקשר להשפעות מלחמות, הלם קרב וסיטואציות טראומטיות אחרות.
אך ניתן לזהות הפרעת דחק פוסט טראומטית גם בקרב נשים, כגון קרבנות לפגיעה מינית, אלימות חריפה במשפחה או מחוצה לה, ומצבים קיצוניים אחרים.
על טראומה ועל PTSD
טראומה פירושה פצע. בטיפול פסיכולוגי, הטראומה היא תופעה הכרוכה בהתרחשות אירוע הנחווה באופן סובייקטיבי כעומס רגשי המכריע את המטופל, ומותיר מעין פצע פעור בנפשו. זהו בפצע המגלם דבר מה ממשי, אשר אינו זוכה לייצוג סמלי בלא מודע, ועל כן נחווה שוב ושוב על ידי המטופל באמצעות תסמינים שונים.
במקרים רבים, הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית חווים מחדש את האירוע בצורות שונות, כולל הפרעות שינה, דיבור או התנהגות שאינם אופייניים, מחשבות טורדניות, ולעתים ריחוק ואדישות בעת דיבור על המאורע. אך האירוע הטראומטי משפיע מחדש פעם אחר פעם בצורות שונות, בין אם בזיכרון, במחשבות, בתפיסה או בהתנהגות.
מה קורה לנשים שחוו טראומה?
PTSD נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים, וזאת בעיקר בשל מאורעות טראומטיים בגילאים שונים, הכרוכים בפגיעה מינית או פיזית. אירועים על רקע מיני נוטים יותר לעורר הפרעה זו בנשים.
במקרים רבים הנפגעת נוטה להאשים את עצמה במאורע, ובכך יכולה להתפתח הטראומה לכדי הפרעת דחק פוסט טראומטית ביתר קלות.
היצע הטיפולים בהפרעת דחק פוסט טראומטית הינו נרחב ביותר
בעוד שטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים הראו תוצאות טובות לטווח הקצר, טיפולים פסיכולוגיים הוכחו כמתאימים יותר למקרים מורכבים.
תכניות הטיפולים הפסיכואנליטיים ארוכים יותר, ולכן גם נחשבים למעמיקים יותר. אישה שסובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית מקבלת הזדמנות להתמודד עם הטראומה באופן יסודי, בקצב המתאים לה, ועם כלים המאפשרים את החלמת הפצע הנפשי.