נושא רשלנות רפואית, תביעות רשלנות רפואית הינו טעון במיוחד. לעיתים לא ברור מהו הגבול בין תביעה לגיטימית של אדם אשר נפגע כתוצאה מטיפול לקוי ובין תביעות מנופחות ולא מוצדקות אשר למעשה גורמות להתייקרות עלות הטיפול הרפואי, מתן טיפולים רפואיים מיותרים אשר מטרתן היחידה היא זהירות יתר של הרופא ו"הגנה" מפני תביעת רשלנות רפואית.
ההערכה היא כי קרוב ל-2,000 חולים בשנה מתים כתוצאה מרשלנות רפואית וכי מספר רב אף יותר נפגע כתוצאה מטיפול, יעוץ רפואי, קבלת שירות רפואי הניתון באופן לקוי.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי רשלני אשר גרם לפגיעה במטופל. רשלנות רפואית הינה חלק מעוולות הרשלנות. אם הטיפול או השירות שניתנו חרגו מהמצופה באותו מקרה וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל הרי מדובר ברשלנות רפואית.
מקרי רשלנות רפואית נפוצים:
להלן מספר דוגמאות למקרים נפוצים של מתן שירות או טיפול רשלני ואשר מגיעים לכדי רשלנות רפואית:
- מתן תרופה במינון שגוי או מתן תרופה שאינה מתאימה למטופל
- אי ביצוע טיפולים, בדיקות או בירור נוסף אשר מחוייבים בהתאם לסימפטומים והמצב הרפואי
- רופא המבצע אבחנה שגויה של מצבו הרפואי של החולה
- רשלנות בביצוע טיפול רפואי – ניתוחים, בדיקות וטיפולים
- פענוח שגוי, התעלמות ואי גילוי ממצאים רפואיים בצילומים, CT, אולטרהסאונד וכדומה.
רשלנות רפואית ורפואת נשים
מקרי רשלנות רפואית רבים קשורים לתחומי רפואת נשים – החל בבדיקות וטיפולים הניתנים במהלך ההריון, בדיקות לפני ההריון ובמהלכו, טיפולי פוריות, רשלנות רפואית במהלך הלידה, ניתוחים פלסטיים המבוצעים בצורה רשלנית, נזקים שנגרמו לעובר במהלך ההריון או בלידה לרבות נזקים שנגרמו כתוצאה מאי נוכחות רופא בזמן הדרוש, התעלמות ממצוקה עוברית, שיתוק מוחין או פיגור שכלי שנגרם לעובר / תינוק וכדומה.
לאחרונה משרד הבריאות ערך בדיקה שגרתית במעבדה בנס ציונה. תוצאות הבדיקה הצביעו על כך שייתכן שנשים אובחנו בסרטן השד באופן שגוי, מה שכמובן עלול להצביע על רשלנות רפואית בשלבי אבחון המחלה.
נזק הנגרם כתוצאה מניתוח פלסטי שבוצע בצורה רשלנית מזקה בפיצוי מהרופא המנתח / המוסד הרפואי.
תביעות רשלנות רפואית רבות הוגשו בסוגי הניתוחים הבאים:
ניתוח אף, שאיבת שומן, הגדלת או הקטנת חזה, ניתוח לייזר (עיניים), טיפול הסרת שיער שגרם לנזקים וכן ניתוחים המבוצעים על ידי רופאים שאינם מומחים ובמכונים ללא ציוד מתאים.
להרחבה בנושא זה – זכויות רפואיות
תביעת רשלנות רפואית
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. יש להזהר מפניה לעורך דין ללא נסיון בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין אליו פנית יבדוק את הסעיפים הבאים כדי להעריך את סיכויי התביעה וכדאיות הגשתה.
- קיימת חובת זהירות בין נותן השירות והמטופל הנפגע.
- נותן השירות הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל
- למטופל נגרם נזק גופני
- יש קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של נותן השירות הרפואי ובין הנזק שנגרם לחולה / מטופל.
במקרים מסויימים ניתן לשקול אפשרות קיום הליך גישור עם הגוף הרשלן על מנת למנוע הליך משפטי ארוך וקשה אף על פי שבגישור במקרים רבים הפיצוי המתקבל נמוך משמעותית מזה שהיה יכול להתקבל בהליך משפטי מלא.
תביעת רשלנות רפואית – נגד מי?
כל נותן שירות, טיפול וייעוץ רפואי או פרה רפואי המתרשל חשוף לתביעת רשלנות רפואית.
ניתן להגיש תביעה כאמור נגד הרופא המטפל, אחות, רופא מנתח, רופא שיניים, ניתוח הסרת משקפיים, רוקח, טכנאי רנטגן, עובד מעבדה וכן נגד כל מוסד רפואי בו עובד נותן השירות – בית חולים, קופת חולים, מרפאה וכדומה.
תביעת רשלנות רפואית – למי לפנות?
אם נפגעת כתוצאה מרשלנות רפואית עליך לפנות לעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית אשר יעריך את סיכויי התביעה ואת קיום הרשלנות.
עורך הדין במקרים רבים יפנה אותך דבר ראשון לקבל חוות דעת רפואית ממומחה בתחום הרלוונטי – בדרך כלל מנהל מחלקה או פרופסור בתחום הרלוונטי. כמו כן הוא ינחה אותך באיסוף ותיעוד מסמכים, פרוצדורות ובדיקות שבוצעו.
לאחר קבלת כל החומר ישקלו סיכויי התביעה וכדאיות הגשתה.
אל תתפשרי על פחות מהטוב ביותר!