מהי אכילה רגשית ומהן השלכותיה

המזון נולד במקורו לספק דלק לגוף. הוא נועד לספק אנרגיה ולשמור על תקינות וחיוניות איברי הגוף. אלא שהמזון מבחינתנו, בני החברה המערבית, המודרנית, כבר חרג מזמן מתפקידו המקורי.

למזון היום תפקידים רבים ונוספים: הוא משמש כמקור לבילוי והנאה גם בהכנתו וגם באכילתו, והכנת מזון אפילו נחשבת למקצוע נחשק (יעידו על כך כל תכניות הטלוויזיה והשעשועונים העוסקים באוכל), המזון הוא סמל סטאטוס (אמור לי לאיזה מסעדות אתה הולך, ואומר לך מי אתה), וכפעילות חברתית (אין כמעט פעילות הקשורה לבילוי חברתי שאינה מלווה בארוחה טובה). מסתבר שלמזון יש גם חלק רגשי. פעמים רבות הוא מספק נחמה והנאה שאינם קשורים לרעב.

אכילה שנובעת ממקור רגשי, ומטרתה לספק איזשהו צורך רגשי, נקראת בשפה המקצועית "אכילה רגשית".

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא אכילה שאינה נובעת מרעב, אלא אכילה שנובעת מצורך לענות על מקור רגשי. למשל:

• אכילה שנובעת מדיכאון, שמטרתה לנסות ולהפיג את תחושת הדיכאון ולהביא להרגשה טובה יותר. אנשים שנפרדו מבן זוג, פוטרו מעבודה או עברו משבר מדווחים פעמים רבות כי מצאו את עצמם מתנחמים באכילה.
• אכילה שנובעת מלחץ: עומס בעבודה, תקופת מבחנים, לחץ כלכלי נמצאו כגורמים שמביאים פעמים רבות לאכילה רגשית.
• אכילה שנובעת מתסכול, מבדידות ומעוד חוויות שליליות ומתסכלות אחרות.

ההשלכות של אכילה רגשית

לאכילה רגשית יכולות להיות השלכות על הגוף ובריאותו. ראשית, האכילה הרגשית גורמת עם הזמן לטשטוש בין תחושת רעב לתחושת שובע, עד שלעתים האדם אינו חש תחושת שובע או שאינו יודע לזהות מתי הוא רעב ומתי הצורך לאכול נובע ממקור אחר.

בנוסף, האכילה הרגשית עלולה לגרום להשמנה, ואף לבעיות אכילה כמו בולימיה (אכילת יתר ואחריה הקאה מכוונת). האכילה הרגשית עלולה לגרום לבעיות בריאות נוספות כמו סוכרת, שומנים בדם ועוד. מבחינה רגשית האכילה הרגשית בסופו של דבר אינה משפרת את מצב הרוח, ואחרי גל האכילה יכולים להופיע רגשות שליליים כמו רגשי אשמה, חרטה וריקנות.

מה ניתן לעשות במצבים של אכילה רגשית?

ראשית חשוב שמי שחושש שהוא לוקה באכילה רגשית יבדוק את עצמו ויעקוב אחרי הרגלי האכילה שלו: האם הוא אוכל בצורה מסודרת כדי לענות על צרכי הרעב של הגוף, או הוא אוכל מתוך צרכים אחרים? לרוב אנשים הלוקים באכילה רגשית יודעים לזהות כי הם אוכלים ממקור רגשי: מתוך רצון לפצות את עצמם על משהו לא נעים שקרה להם, מתוך רצון להירגע, מתוך רצון לשפר מצב רוח, וכדומה.

במידה ומאתרים כי מקור האכילה הוא רגשי כדאי לעשות כמה דברים:

• לבנות תפריט יומי קבוע וברור ולצמצם את אפשרויות הסטייה ממנו.
• במידה ומרגישים צורך לאכול משהו, לחפש תחליפים בריאים ולא משמינים: ירקות טריים חתוכים, יוגורט, פריכיות אורז וכדומה.
• כשמרגישים את הצורך לאכול כדי לפרוק רגש כלשהו: מתח, כעס, תסכול וכדומה, להחליף את האוכל בפעילות אחרת. הפעילות המומלצת ביותר הינה פעילות גופנית. פעילות גופנית ידועה כמפיגה מתחים, מרגיעה ואף משפרת מצב רוח (בזכות האנדורפינים המשתחררים בזמן הפעילות). מרגישים צורך לאכול כי רע לכם? צאו להליכה או ריצה, לכו לחוג זומבה, רכבו על אופניים או לכו לשחות בבריכה. בריא, ובאמת מרגיע (בניגוד לאוכל שבסופו של דבר ישאיר אתכם רק עם הרגשה גרועה יותר).
• במצבים שבהם לא מצליחים להתמודד לבד עם הבעיה מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל דיאטנית קלינית, טיפול פסיכולוגי או אימון אישי.

אכילה רגשית הינה תופעה המזיקה לבריאות ושאינה מסייעת להרגשה טובה יותר. טיפול בבעיה יביא לפתרונה ולמציאת דרכי התמודדות טובות יותר.