צניחת רחם

צניחת רחם (צניחת אברי הרבייה הנשית) היא מצב רפואי בו הרחם "מחליק" ממקומו באגן לכיוון הנרתיק, ומפתח הפות. בנשים אשר עברו ניתוח לכריתת רחם תיתכן צניחה של הנרתיק בלבד. השכיחות עולה אצל נשים לאחר גיל 45 – גיל המעבר, ומוערכת כפוגעת בכ-11% מאוכלוסית הנשים עד גיל 80.

באופן נורמלי הרחם, אשר גודלו כגודל אגס, נמצא באגן והינו רציף עם הנרתיק, ביניהם נמצא צוואר הרחם. כדי לקבע את הרחם, הוא מחוזק על ידי מספר רצועות לדפנות האגן, בנוסף רצפת האגן המורכבת משרירים מניפתיים הנמצאים סביב אזור צוואר הרחם והנרתיק מספקים מערכת תמיכה נוספת. כאשר נוצרת חולשה במבנים התומכים יגדל הסיכון לצניחה.

הגורמים לצניחת רחם

גורמי סיכון נעוצים במספר רבדים:

• היסטוריית לידות – לידות נרתיקיות מרובות, ממושכות או כאלו שהסתיימו בקרעים נרתיקיים חמורים. בנוסף לידה נרתיקית של תינוק גדול במיוחד.
• ניתוחים גניקולוגיים – כריתת רחם תעלה את הסיכון לצניחה של הנרתיק.
• מצב כללי – השמנת יתר, שיעול כרוני ( לדוגמא בשל מחלות ריאה), פעילות גופנית מאומצת לאורך שנים (ריצה) ומצב של עצירות מתמשכת.
• תורשה – אצל נשים מסוימות, קיימת נטייה לחולשה של רצועות ושרירי תמיכת האגן.

 רמות הצניחה

רמת הצניחה מוגדרת על ידי "קירוב" הרחם למפתח הפות ומעורבות של איברים נוספים כגון צניחה של שלפוחית השתן והחלחולת. חומרת הפגיעה מאורגנת לארבע דרגות:

• דרגה ראשונה – מאופיינת  בירידה של צוואר הרחם לתוך הנרתיק, כאשר ניתן למשש אותו בקלות בעת ביצוע בדיקה נרתיקית.
• דרגה שנייה – צניחה של הרחם והצוואר למרכז הנרתיק. גם כן ניתן לאבחון על ידי בדיקה נרתיקית.
• דרגה שלישית – הרחם והצוואר ממוקמים בחלק התחתון של הנרתיק, וניתן לראותם בעת הזזה של שפתי הפות.
• דרגה רביעית – הרחם והצוואר כבר למעשה נמצאים מחוץ למפתח הפות.

סימפטומים

ניתן להבין כי לאור הדרגות השונות של הצניחה, הסימפטומים ישתנו עם החמרת הצניחה. לרוב תסמינים יהיו קלים יותר בשעות הבוקר וחומרתם תגדל במהלך היום.

• קושי בהליכה
• תחושת כובד ולחץ בנרתיק ובאגן
• כאבים במהלך קיום יחסי מין
• קשיים במתן שתן וצואה ומצב של דליפת שתן

התסמינים, בשילוב בדיקה גניקולוגית או גופנית, יאבחנו את הבעיה.

צניחת רחם – כיצד מטפלים?

טיפול בבעיה יכול להתבצע על ידי מספר אפשריות: שינויים בצורת החיים

• שמירה על משקל גוף תקין – תזונה מאוזנת ואף דיאטה
• הפסקת עישון (יפחית שיעול ונזק לרצועות המחזיקות את הרחם)
• פעילות גופנית מבוקרת
• הימנעות מנשיאת משקלים כבדים
• תרגילים לחיזוק רצפת אגן – שיטה שלדוגמא הראתה יעילות בחיזוק רצפת האגן נקראת שיטת קיגל.  בשלב הראשון מבצעים תרגילים לכיווץ שרירי רצפת האגן למשך כ-10 שניות ולאחר מכן מרפים אותם באיטיות. בכדי לדעת אם הפעולה נעשתה בצורה נכונה, ניתן להכניס שתי אצבעות לנרתיק ולחוש בכיווץ. תרגילים אלו צריכים להיות מבוצעים לפחות 10 פעמים ביום כדי להראות יעילות. בשלב מאוחר יותר ניתן לבצע את אותו תרגיל  בקצב מהיר יותר.

אפשרות טיפול נוספת היא הכנסת התקן נרתיקי, המותאם באופן אישי לכל מטופלת. ההתקן תומך במבנה הנרתיק ועל ידי כך "מרים" חזרה את הרחם. לרוב השימוש בשיטה זו ינתן לנשים כטיפול זמני, או יהווה פתרון לנשים אשר מסיבות (לרוב בגלל בעיות בריאות) אחרות אינן יכולות לעבור טיפול ניתוחי.

האופציה שלמעשה תיתן טיפול סופי לבעיה היא ניתוחית, והשימוש בה לרוב יבוצע לאחר מיצוי האפשרויות האחרות או במצב בו דרגת הצניחה גבוהה. לרוב מבצעים כריתת רחם, בנוסף ניתן לקבע את הנרתיק לעצם האגן.