בריחת שתן הינה תופעה מביכה בכל גיל ולכל אדם, ועל אחת כמה וכמה, בריחת שתן נחשבת לתופעה ש"הס מלהזכיר" בעיקר בגילאים מבוגרים יותר.
בריחת שתן מוגדרת כדליפה בלתי רצונית של שתן משלפוחית השתן. התופעה נפוצה ושכיחה בקרב ילדים קטנים, שרק נגמלו מהשימוש מחיתולים ועדיין לא התרגלו לגשת לשירותים בשעת הצורך.
הטלת שתן מתרחשת כאשר שרירי שלפוחית השתן מתכווצים באופן רפלקסיבי. בכדי לשלוט על הטלת השתן, קודם כל, שלפוחית השתן צריכה להיות נורמאלית מבחינה אנטומית ופיזיולוגית ובנוסף, יש צורך באימון של שלפוחית השתן.
באופן כללי, בריחת שתן והרטבה ספונטנית אמורה לפסוק בין הגילאים שנתיים עד ארבע שנים.
הגורמים לבריחת שתן
תופעות של דליפת שתן בילדים ובמבוגרים עלולות להופיע גם בשל בעיות, הפרעות ומחלות פיזיולוגיות ונפשיות רבות, כגון:
- זיהומים בדרכי השתן
- הריון
- לאחר לידה
- ערמונית מוגדלת
- צניחת רחם
- לחץ נפשי וסטרס
- היחלשות שרירי רצפת האגן
- תופעות גיל המעבר
- גורמים תורשתיים
- בעיות מולדות
- חסימה בשופכה
- שלפוחית רגיזה
- פגמים מולדים במערכת העצבים
- פגמים מולדים בהתפתחות מערכת השתן
- פגמים בהתפתחות חוט השדרה
- היפרתירואידיזם
- סכרת
- סכרת תפלה Diabetes) insipidus)
- אפילפסיה
- גידולים שפירים או ממאירים בשלפוחית השתן
- סיבוכים אשר נוצרו בעקבות ניתוח או הקרנות לבלוטת ערמונית
- מחסור בהורמון ואזופרסין (vasopressin) ועוד.
כמו כן, נמצא שבריחת שתן עלולה להיגרם עקב שינויים סביבתיים אשר גורמים ללחצים נפשיים ותחושת מתח וסטרס לדוגמא:
- בעיות חברתיות
- קשיי הסתגלות
- משברים במשפחה
- הפרעות שינה (לדוגמא: דום נשימה בשינה)
- טראומות שונות (התעללות פיזית, מינית ונפשית)
- הפרעות קשב וריכוז
- שתייה מרובה של קפאין
- שימוש יומיומי באלכוהול ו/או בסמים ועקב תופעות לוואי מצריכת תרופות מסוימות.
בנוסף, חשוב לציין שבריחת שתן עלולה להופיע כתסמין שכיח המופיע בגיל הזהב.
כיצד מאבחנים בריחת שתן?
האבחנה הראשונית נעשית על ידי האדם עצמו או בני משפחתו העדים לתופעה. אך בריחת שתן אינה מחלה אלא תסמין העלול להתריע מפני מחלות, הפרעות ובעיות אחרות ולכן יש צורך לגשת לרופא המטפל, בכדי להבין מהו שורש הבעיה ומדוע היא מופיעה.
בכדי לגלות מהו הגורם הראשי שגרם לתסמין בריחת השתן, יערוך הרופא מספר בדיקות הכוללות:
- לקיחת היסטוריה אישית רפואית והיסטוריה משפחתית
- בדיקות דם כלליות ובדיקות ספציפיות לבדיקת רמת ההורמון ואזופרסין בדם
- בדיקות ותרבית שתן
- צילום רנטגן באגן הירכיים
- אולטרסאונד של דרכי השתן
- cystoscopy, בדיקת voiding cystourethrogram (VCUG).
כמו כן, באם לא יימצא גורם פיסיולוגי לתסמין בריחת שתן, יהיה צורך לערוך בנוסף, בדיקה פסיכיאטרית על מנת לשלול או לאשש סיבות נפשיות העלולות לגרום לתופעה.
מהו הטיפול לבריחת שתן?
באופן כללי, הטיפול תלוי בגורם הראשי שגרם להופעת בריחת השתן.
קיימות מספר שיטות טיפול הכוללות: (הרחבה לגבי מגוון הטיפולים לבריחת שתן באתר urine.org.il )
- טיפולים תרופתיים: דסמופרסין (Desmopressin), תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת הטריציקלים כגון אימיפראמין, תרופות אנטיכולינרגיות כגון סוליפנאסין, טיפול הורמונלי בתחליפי אסטרוגן, אנטיביוטיקה לדלקות בדרכי השתן ועוד.
- ניתוחים לתיקון פגמים מולדים, הסרת גידולים, הגדלת קיבולת שלפוחית השתן, הגבלת האותות העצביים הנשלחים לשרירי שלפוחית השתן, החדרת צנתר אל מחוץ לגוף, השתלת סוגר מלאכותי בשופכה.
- הגבלת נוזלים לפני השינה.
- תרגילים לאימון לשליטה בשלפוחית השתן, כגון: תרגילי Kegel , המיועדים לחיזוק שרירי רצפת האגן. שיטת פאולה, המיועד לחיזוק השרירים הטבעתיים.
- שינויים באורח חיים, על ידי הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול, שתיית המשקה האחרון כ-3 שעות לפני השינה.
- טיפול פסיכולוגי כגון: פסיכותראפיה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי להבנת הסיבה אשר גרמה לבעיות או הפרעות הנפש וטיפול בתופעת בריחת שתן, תוך כדי חיזוק המטופל והבאתו להבנה שאין הוא צריך לחוש בושה, מבוכה או אשמה.
מי שסובל מבריחת שתן יכול להיעזר במוצרים שונים – חיתולים למבוגרים, מוצרי ספיגה, תחתונים חד פעמיים, סופגנים ועוד.