כולנו מכירים את ההרגשה של לקום בבוקר לאחר שלא ישנו טוב בלילה. ישנם לילות בהם אנו מתקשים להירדם או ששנתנו מופרעת על ידי רעשים מהסביבה, אבל יש בקרים בהם אנו יודעים שלא הצלחנו לישון טוב בלילה, אך אין באפשרותנו להצביע על מה הפריע לנו בדיוק.
שנת לילה טובה היא אחד המפתחות לחיים בריאים ומאושרים יותר. מחקרים מצביעים על כך כי זמן השינה האידיאלי עבור מבוגרים הוא 7-9 שעות ולא פחות מכך.
ישנה סברה מוטעית שככל שאנו מזדקנים, הצורך שלנו בשינה פוחת, אך סברה זו הינה שגויה ואולי היא נובעת מכך ששכיחות הפרעות השינה גוברת ככל שאנו מזדקנים ולכן אנשים מבוגרים נוטים לישון פחות, אך אין זה אומר שהם אינם זקוקים לשעות השינה שלהם.
סיבות רבות נוספות גורמות לבעיות שינה, ביניהן נמצאת גם המחזור החודשי. לא מעט מחקרים בדקו את הקשר בין המחזור החודשי להפרעות השינה, ואכן נמצא כי שינויי הורמונים, גם בגיל המעבר, בתקופת הריון או לאחר הלידה הם בהכרח גורמות לבעיות השינה. הפרעות שינה נמצאו קשורות ללא מעט מחלות ובעיות אחרות כמו: מחלות לב, יתר לחץ דם, דיכאון, עצבנות, השמנה וסוכרת.
למה השינה חשובה?
נתחיל בעובדה פשוטה- פרט לאנשים בודדים בעולם, אדם אינו יכול לחיות למשך זמן רב ללא שינה. השינה היא חיונית לצורך קיום חיים. פרט לעובדה ששינה מקנה לנו רעננות לנפש, מנוחה לשרירים ולעיניים וזמן הרפיה למוח, בזמן השינה מתרחשים מספר תהליכים חשובים בגוף שחשוב להכיר.
כשהייתם קטנים ולא רציתם לישון, אמא אמרה לכם שמי שלא ישן לא גדל. ובכן, לפחות בנושא הזה היא צדקה. בזמן השינה, ורק בלילה, מופרש בגוף הורמון בשם סומטוטרופין או GH שהוא ההורמון האחראי על הגדילה. השינה עצמה מושפעת גם היא מהפרשה של הורמון בשם מלוטונין שגורם לנו לעייפות. חוסר או עודף של הפרשה של הורמון זה גורמים לבעיות שינה.
בעיות שינה נפוצות
ישנן הפרעות שינה רבות, אולם במאמר זה בשיתוף עם אתר snoring.org.il – הפרעות שינה נסקור את העיקריות שבהן:
אינסומניה
מדובר באחת מהפרעות השינה הנפוצות ביותר וכ-10% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. הפרעה זו מתאפיינת בקשיי הירדמות, יקיצות תכופות במהלך השינה (שנת הלילה אינה רציפה) או יקיצה מוקדמת מידי בבוקר. אינסומניה ממושכת עשויה להוביל לדיכאון, אי שקט וקושי בריכוז. רבים מהסובלים מאינסומניה נוטלים כדורי שינה, שלעיתים עלולים להוביל להתמכרות מסוכנת.
דום נשימה בשינה
הפרעת השינה השנייה בשכיחותה שפוגעת ב-10% מכלל הגברים ו-4% מכלל הנשים. הפרעה זו היא ביטוי קיצוני של הפרעה אחרת הנקראת חסימה נשימתית בשינה. חסימה נשימתית בשינה באה לידי ביטוי בנחירות. אדם שנוחר יכול לחוות אירועים של הפסקת נשימה לעיתים מאות פעמים בלילה. הפסקה זו פוגעת באספקת החמצן למוח ותוצאותיה לטווח ארוך הן ישנוניות במהלך היום, נטייה להירדמות, לחץ דם גבוה וטרשת עורקים.
נרקולפסיה
מדובר בהפרעה שמקשה מאוד על התפקוד היומיומי של הלוקים, בה אך היא נדירה למדי. הסובלים מהפרעה זו נרדמים בלי כל התרעה מוקדמת במהלך היום ולעיתים הם גם חולמים בהקיץ. אירועים כמו צחוק חזק, בכי או התרגשות יכולים לגרום להם לחולשת שרירים אופיינית.
תסמונת השינה המאוחרת
מצב זה הוא תיאור המאפיין אנשים שמצליחים להירדם רק לפנות בוקר בשעות הקרובות לשעת היקיצה. עובדה זו משבשת מאוד את מעגל השינה של אותם אנשים וגורמת להם לישנוניות, עצבנות והפרעות נוספות.
הפרעות שינה אחרות הן הליכה בשינה, חריקת שיניים בשינה, ביעותי לילה, סיוטי לילה, הרטבת לילה, התקפי אפילפסיה ועוד.
טיפול
בכל מקרה של חשד להפרעה בשינה יש לפנות לרופא המטפל. בהתאם לסוג ההפרעה בה הרופא חושד הוא יפנה את המטופל לרוב לבדיקה במעבדת שינה. במעבדת השינה המטופל מתחבר למגוון מכשירים המודדים בין היתר דופק, קצב נשימה, תנועות עיניים (המעידות על שלבי השינה השונים) ולחץ דם. תוצאות הבדיקה במעבדת השינה יוכלו לרוב להצביע על ההפרעה הספציפית ובהתאם לה יותאם טיפול.