תהליך שיחלוף העצם
העצמות בגופנו מתחדשות כל הזמן באמצעות תהליך שיחלוף עצם מתמיד (Remodeling). בתהליך זה מסולקים תאי עצם אבנורמלים או ישנים באמצעות תאים הורסי עצם (אוסטאוקלסטים) ובמקביל נבנים תאי עצם חדשים ובריאים על ידי תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים).
תהליך הרס ובנית העצם חייב להיות מאוזן בכדי לשמור על מסת העצם, אך ככל שהאדם מתבגר ובעיקר בסביבות גיל 50, חל חוסר איזון בתהליך זה והריסת העצם גוברת על תהליך בניית העצם, מצב הגורם לתופעה של דלדול עצם – אוסטיאופורוזיס (אוסטאו = עצם, פורוזיס= שבירות).
ישנם מספר גורמים אשר משפיעים במהלך החיים על איזון התהליך ועל ידי כך על מסת העצם, גורמים אלו כוללים:
- תזונה עשירה בסידן
- פעילות גופנית קבועה
- נטייה תורשתית-גנטית
- איזון ההורמונים בגוף ובעיקר בגוף האישה
בסביבות גיל 50, נשים חוות את תופעות גיל המעבר– מנפאוזה, אשר גורם להפסקת פעילות השחלות ועקב כך להפסקה בייצור והפרשת ההורמונים הנשיים: אסטרוגן ופרוגסטרון. תופעת המנאפוזה והפסקת ייצור ההורמונים הנשיים, משפיעה באופן ישיר על איזון תהליך בניית והרס העצם וכך יוצא שקיימת בעיקר בנשים שכיחות גבוה לחלות בדלדול העצם-אוסטיאופורוזיס.
למרות ששכיחות המחלה הגבוהה בקרב נשים, אין הדבר אומר שכל אישה תחלה במחלה אלא ממחקרים שנעשו נמצא שבממוצע רק אחת מארבע תחלה בסופו של דבר באוסטיאופורוזיס. חשוב לציין, שלמרות ששכיחות המחלה גבוהה בנשים, גם גברים עלולים לחלות במחלה ועל כל עשר נשים חולות יהיה גבר אחד בלבד חולה בדלדול עצם-אוסטיאופורוזיס.
מהם גורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס?
כאמור, גורמי הסיכון השכיחים כוללים, מין אישה וגיל (בסביבות גיל 50), אך קיימים גורמי סיכון נוספים אשר מעלים את סיכויי האישה או הגבר לחלות באוסטיאופורוזיס והם כוללים:
- נשים לבנות נמצאות בסיכון גבוה יותר
- נשים רזות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות
- היסטוריה משפחתית – גנטיקה
- הפרעות במחזור הווסת
- חוסר פעילות גופנית סדירה
- בלות מוקדמת, טבעית או כירורגית, בלי טיפול הורמונאלי חלופי
- עישון ושתיית אלכוהול
- שתיית קפה בכמות גדולה (מוציאה סידן מהגוף)
- פעילות מוגברת של בלוטת התריס (היפר תירואידיזם)
- תזונה לא מאוזנת, צריכה דלה של סידן, ויטמין D וויטמין K או צריכת כמות מופרזת של ויטמין A
- כריתת שחלות (נשים שאין להם הורמון אסטרוגן)
- טיפול תרופתי בסטרואידים
מהם התסמינים של אוסטיאופורוזיס?
תסמיני המחלה מופיעים בהדרגתיות ותחילה מורגשים תסמינים קלים בלבד, כגון: כאבי גב קלים או הופעה הדרגתית של גבנון או שלא יופיעו תסמינים כלל. אך ככל שהמחלה מתפתחת, ודלדול העצם גובר, ישנה נטייה שכיחה לכאבי גב, היווצרות שברים לאחר חבלה קלה או ללא כל חבלה. ריבוי שברי דחיסה בחוליות, בשורש כף היד ובצוואר הירך.
כיצד מאבחנים אוסטיאופורוזיס?
אוסטאיפורוזיס נכללת ברשימת הבדיקות המומלצות לנשים החל מהעשור החמישי לחייהן. זיהוי ואבחון מוקדם של אוסטיאופורוזיס יעזור במתן טיפול מתאים אשר יאט או יעצור את קצב אובדן מסת העצם.
האבחון נעשה באמצעות:
- בדיקה לצפיפות מסת העצם (DXA), בישראל כל אישה מעל גיל 50 העונה לקריטריונים מסוימים זכאית לבדיקה אחת לשנתיים.
- מכשיר הדנסיטומטריה, אשר באמצעות קרני רנטגן בודק את מידת צפיפות העצם.
- בדיקות דם וצילום רנטגן – לאיתור שלבים מתקדמים יותר של המחלה.
כיצד ניתן לטפל באוסטיאופורוזיס?
הטיפול משולב בשינוי דרך חיים וטיפול תרופתי. באמצעות דיאטה מתאימה ועשירה בסידן, פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון וצריכת קפאין ואלכוהול, מתן תחליפי הורמונים לגיל המעבר, תרופות סלקטיביות בהשפעתן על קולטני אסטרוגן (selective estrogen receptor modulator SERM), כגון:ראלוקסיפן (Raloxifene), תרופות כגון קלציטונין או ביפוספונטים, לקיחת תוספי תזונה, כגון: ויטמין D. פלואוריד, ויטמין K.
בנוסף, ישנה שיטת PST לטיפול באוסטיאופורוזיס וכאבי גב – מדובר בטכנולוגיה אשר ממריצה באופן טבעי את הגוף לקיים תהליכי ריפוי טבעיים אשר באמתחתו, במערכות הקשורות בשרירים ובשלד.