צליאק, או בשמה הלועזי: 
Celiac disease – Gluten-Sensitive Enteropathy היא מחלה של מערכת העיכול המאופיינת בתת-ספיגה של מזון. הפגיעה נוצרת מדלקת ברירית המעי הדק כתגובה אוטואימונית לאכילת מזון המכיל גלוטן (בעיקר דגנים) וחלבונים הדומים מבנית לגלוטן.
אפידמיולוגיה
השכיחות האמיתית של המחלה איננה ידועה (בשל מספר רב של חולים ללא תסמינים או תסמינים לא טיפוסיים), אך ידוע כי שכיחותה עולה בקרב אירופאים ויוצאי אירופה. כמו כן המחלה נפוצה בבני משפחה והדבר מעיד על נטייה גנטית של המחלה (כמו רוב המחלות האוטואימוניות) – לקרובים מדרגה ראשונה של חולים יש 10% סיכוי לחלות במחלה.
תסמינים
כתוצאה מהפעילות הדלקתית המשמעותית – מופיעים הן תסמינים של מערכת העיכול והן תסמינים מערכתיים. חשוב מאד לציין כי הצליאק יכולה להתבטא בתמונה קלאסית, אך יש מספר רב של מקרים, במיוחד בקרב מבוגרים בה ההסתמנות איננה ברורה או אופיינית למחלה.
בכלליות ניתן להגדיר את התופעות הבאות בחולים:
- סימנים – ירידה במשקל ותת משקל ביחס לגיל, גובה נמוך, ירידה במסת שריר ונפיחות בטנית.
- תסמינים – שלשול, עצבנות יתר, הקאות וחוסר תאבון, צואה מסריחה, כאבי בטן ואפילו צניחת הרקטום מבעד פי הטבעת, במצבים קשים.
לגילאים שונים קיימת הסתמנות שונה:
- בילדים קטנים (4-24 חודשים) המחלה תופיע בהדרגתיות לאחר תחילת אכילת גלוטן. נפוצים ביותר הם תסמיני השלשול, פגיעה בגדילה הנורמאלית והנפיחות הבטנית. יופיעו גם הקאות, חיוורון ובצקות בגוף.
- בילדים גדולים יותר ישלטו תסמיני התת-ספיגה: נפוצה מאד האנמיה כתוצאה מחוסר ספיגת ברזל וויטמין B12. חוסר בספיגת סידן יביא לרככת העצמות וחסרים תזונתיים שונים יביאו לירידה במספר הטסיות ולפגיעה כללית במערכת העיכול. כן יופיע איחור בהתפתחות המינית.
- במבוגרים, (כ20% ממקרי הצליאק יופיעו בחולים מבוגרים מגיל 60) התסמינים העיקריים יהיו שלשול, גזים ואובדן משקל. אולם, לכ- 50% מהחולים המבוגרים אין שלשול משמעותי והתסמין היחיד יהיה אנמיה כתוצאה מתת ספיגה של ברזל ודלקת ממושכת.
בנוסף, קיימות מחלות המופיעות בשכיחות יותר בקרב חולי צליאק: חסר בIgA, סוכרת נעורים, דלקות בבלוטת התריס, אובדן שיער, תסמונת דאון ודלקות מפרקים שגרוניות. בילדים שכיחה פריחה מסוג DERMATITIS HERPATIFORMIS.
אבחנה
האבחנה מסתמנת לאחר תשאול מקיף ופרטני של החולה או משפחתו על התזונה והתסמינים, בדיקה גופנית לסימנים אופייניים ובדיקות דם אופייניות אשר יפורטו בהמשך. אולם, לא ניתן לבסס את האבחנה ללא ביופסיה של המעי הדק לפני הפסקת אכילת גלוטן ולאחר הפסקת אכילתו.
אבחנה בבדיקות דם: יש לבדוק את נוכחות הנוגדנים האופייניים הבאים:
- anti-endomysium IgA
- anti-tissue transglutaminase IgA.
טיפול
הטיפול המוחלט הוא דיאטה חסרת גלוטן, מעיין גמילה מבצקים. לדיאטה מיוחדת זו ואורח החיים הנלווה לה יש השלכות כלכליות וחברתיות (במיוחד בילדים) משמעותיות – ולכן יש להמליץ עליה רק לאחר אבחנה מוחלטת של הצליאק.
בכ- 70% מהחולים יופיע שיפור רב בתסמינים לאחר שבועיים של דיאטת נטולת גלוטן, אך השיפור ההיסטולוגי בבדיקת הביופסיה מאחר לבוא ומגיע לעיתים חודשים לאחר תחילת הדיאטה. במידה ואין שיפור משמעותי – הסיבה השכיחה ביותר היא חוסר הקפדה (ביודעין או שלא ביודעין) על דיאטה נטולת גלוטן מפני שמזונות מעובדים רבים מכילים גלוטן.
תוספי תזונה – פרט לדיאטה, יש להוסיף תוספי תזונה כויטמינים ורכיבים אחרים עם האבחנה וזאת לצורך מילוי המאגרים המדוללים בגוף. במצבים דלקתיים קשים ביותר או כאלו שלא מגיבים לדיאטה – יש מקום לטיפול בסטרואידים מערכתיים לצורך הורדת הדלקת ושיפור בתסמינים במיוחד לאור העובדה שנמצא כי מחלות קשות וממושכות מעלות את הסיכון לסרטן הלימפומה של המעי.