צניחת או שמיטת החלחולת בנשים

חלחולת היא למעשה צינור הממוקם בחלקו האחרון של המעי הגס או בשמו המקצועי, הרקטום. צניחה של החלחולת מתרחשת כאשר פי הטבעת סוטה ממקומו התקין באזור האגן.

צניחת הרקטום יכולה להתרחש בשלושה אופנים: כאשר הרקטום כולו נמצא מחוץ לפי הטבעת, במקרים אחרים רק חלק מרירית החלחולת נדחפת החוצה ומצב שלישי בו המתואר על ידי שמיטה פנימית ונסתרת תוך חלחולתי . תופעה זו שכיחה יותר בקרב נשים ונפוצה בייחוד אצל נשים מעל גיל 50 בשל חולשה בשרירי רצפת האגן או בגין עצירות כרונית.

גורמים לצניחת החלחולת

צניחה של פי טבעת וחלחולת יכולה להתרחש כתוצאה ממצבים הכוללים עצירות או שלשול כרוני או בעת מאמץ במהלך פעולת המעיים או צאיה. כמו כן, במהלך השנים, שרירי ורצועות הרקטום ופי הטבעת נחלשים באופן טבעי. מבנים אנטומיים סמוכים אחרים באזור האגן נחלשים אף הם, דבר המוסיף להעדר החוזק והיציבות הפיזית של האיברים בגוף.

אחד השינויים הבולטים חלים בסוגר פי הטבעת. סוגר זה הינו למעשה שריר אשר אחראי על כיווץ ושחרור הצאיה מהחלחולת. שינויי הגיל משפיעים על שריר זה וגורמים לריפיון.

לעיתים נזק עצבי הוא זה שגורם לצניחת החלחולת. כאשר העצבים השולטים ביכולתם של שרירי פי הטבעת פגועים, החלחולת נוטה לסטות ממקומה. נזק עצבי יכול להיגרם כתוצאה מהריון, לידה נרתיקית קשה, לידות מרובות, שיתוק שרירי פי הטבעת, פוליפים, פגיעה בעמוד השדרה, פציעה בגב או ניתוח גב, או ניתוחים אחרים המתבצעים באזור האגן.

צניחת החלחולת יכולה להיות אף תולדה של מחלות כמו סוכרת, סיסטיק פיברוזיס, מחלת ריאות חסימתית כרונית, כריתת רחם, וזיהומי מעיים הנגרמים על ידי טפילים כגון תולעי סיכה ומחלות הנובעות מתזונה לקויה או קשיי עיכול.

מהם התסמינים של צניחת או שמיטת חלחולת?

שמיטת החלחולת מתוארת פעמים רבות על ידי הימצאות או תחושה של בליטה או שמט באזור פי הטבעת. בליטה זו נצפית בבדיקה גופנית כרירית אדומה הפונה כלפי חוץ. בשלבים הראשונים הבליטה היא אירוע חולף המתרחש בדרך כלל לאחר הצאיה ונעלמת לאחר מכן. עם זאת, בשל עמידה או הליכה מרובה, קצה פי הטבעת עשוי לבלוט ומצריך דחיפה של הרקמה פנימה באופן ידני.

תסמינים אחרים של צניחת החלחולת עשויים להיות כאבים בפי הטבעת, הפרשה רירית דימום רקטלי מהרירית הפנימית המכסה את הרקטום ופי הטבעת. בריחת הצאיה היא תסמין נוסף המתואר על ידי נשים רבות והתפשלות בזמן מאמץ.

שיטות אבחון

במהלך בדיקה רפואית נדרשת הנבדקת לשבת על מבנה דמוי אסלה כדי לחקות את תנועת המעיים המאפשרת לרופא לראות את מידת שמיטת החלחולת. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות הבוחנות את הפעילות העצבית של הסוגרים הרקטליים, מאנומטרי, אולטרסאונד, צילום או MRI.

קולונוסקופיה נדרשת לעיתים כדי לצפות בתכולת המעי על ידי שימוש בצינור גמיש שבקצהו מצלמה. צינור זה עובר דרך החלחולת כלפי מעלה עד פתחו של המעי הדק. פרוקטוסיגמואידוסקופיה הינה בדיקת נוספת המשמשת לאיתור דלקת, גידול שינויים אחרים.

דרכי טיפול בצניחת חלחולת

צניחה מינימאלית המתגלה בשלבים התחלתיים ניתנת לטיפול בייתי באמצעות שימוש במרככי צואה ומתודרכת על ידי תמרון ידני עצמאי שבמהלכו לוחצים על השמט הבולט, בחזרה לתוך פי הטבעת.

עם זאת, ניתוח הוא בדרך כלל הפתרון היעיל ביותר לצניחת החלחולת. קיימות מספר גישות כירורגיות הנבחרות בהתאם לגיל המטופלת, חומרת המצב, בעיות רפואיות נוכחיות אחרות ויעילות הטכניקה. הניתוח נעשה בגישה פרינאלית או לחילופין בגישה הבטנית ומתבצע דרך חתך באזור הבטן.