הכבד הוא איבר הנמצא בחלקו הימני של חלל הבטן. הכבד אחראי לפעולות ניקוי הגוף מרעלים, סינון הרעלים מהדם וייצור חלק נכבד מן החלבונים המרכיבים את דמנו כמו גם אחריות על תפקודי הקרישה בגוף.
כאשר הכבד נפגע, יש ביכולתו להשתקם והיה ומדובר בפגיעה קטנה, אך אם הפגיעה חמורה ההשלכות שלה יכולות להיות לא הפיכות. אחת המחלות הפוגעות בכבד בצורה מאסיבית היא שחמת הכבד. עקב המחלה ייצור החלבונים בדם משתבש, כמו גם קרישת הדם וסינון הרעלים הופכים מוגבלים מאוד, עד כדי חוסר תפקוד מוחלט ומצב סופני.
תהליך הדרדרות הכבד
בשלב הראשוני רק חלק קטן מן הכבד מכוסה שומנים, בשלב הבא הכבד הופך לכבד שומני יותר ותיתכן דלקת באזור ומאוחר יותר הכבד כולו הופך לאזור דלקתי ויופיעו סימני הצטלקות בחלקים נרחבים שלו. בשלב האחרון חולה בשחמת הכבד מוגדר כסופני.
מהי שחמת הכבד?
שחמת היא שלב סופני במחלת כבד, בה חלק נרחב של רקמות הכבד, אם לא כולן, מצולקות מדלקת שקדמה לכך. הצלקות הללו, למעשה מחסלות את הרקמה החיה על ידי כך שהן אינן מאפשרות לדם להגיע אל הכבד ובכך גורמת לאי סינון הדם בכבד אשר מתחיל לעבוד באופן לקוי או כלל לא לעבוד.
שחמת כבד יכולה להיגרם מכמה גורמים:
צריכה מוגברת של אלכוהול או כולסטרול גבוה וכן שומנים ומלח – כלומר, תזונה לקויה. בנוסף עישון או חשיפה ממושכת לגורמי הרעלה מסוימים, השחמת יכולה להיגרם גם עקב החמרה וסיבוך של צהבת מהסוגים B ו- C. האחרונה אגב, מוגדרת כסיבה העיקרית לשמחת הכבד בארץ. עם זאת, אין להמעיט בחשיבות של האחרות.
נזקי שחמת הכבד אינם הפיכים, אך ניתנים לעצירה או לפחות להאטה, באם מדובר בגורם חיצוני למחלה ( אלכוהול, עישון, צריכה מוגברת של מלח ). הפתרון האולטימטיבי לשחמת כבד הוא השתלת כבד, ברם נדרש זמן רב על מנת למצוא תורם מתאים, אם בכלל. לכן במקרה דחוף זה של השתלת כבד וכן במקרים אחרים של השתלת איברים, חשוב מאוד לחתום על כרטיס אדי, בו החותם מצהיר על כך שאחרי מותו, איבריו יוכלו להיתרם.
שחמת הכבד – תסמינים
- עייפות כרונית, חום, בחילה והקאות, חוסר תיאבון וירידה במשקל
- הפרעה באנזימי הכבד ובחלבוני הדם
- הופעת צהבת בפנים (שלב מתקדם של המחלה או אם מדובר בסיבוך של צהבת)
- צבירת נוזלים בגפיים ובבטן וכן התנפחות של איברים אלו.
- הופעה של כתמים על כל שטחי העור וגם ורידים על דופנה של הבטן
- דימומים חוזרים במערכות הגוף השונות (בשל תפקודי הקרישה שנפגעו)
- אנצפלופתיה- בשלב מאוחר יותר, כתוצאה מחוסר סינון הרעלים בגוף, נפגע גם המוח והחולה מתחיל להיות מבולבל, לשכוח ולא להתמצא או להגיב לסביבתו.
הטיפול בשחמת הכבד
- השתלת כבד, אם הרופאים אומדים את מצבו של החולה כבעל יכולת התאוששות לאחר השתלה שכזו. אם המחלה כבר מתקדמת, השתלת איברים מעיין זו כבר אינה אופציה.
- הפסקה וגמילה מוחלטת של עישון או אלכוהול יוביל להאטת התפשטותה בכבד.
- שינוי תזונה- הורדת שומנים וכולסטרול, כמו גם מלחים וחלבונים. כמו כן, הוספה של ויטמינים לתזונה, בהתאם למצב החולה.
- במידה וישנה הצטברות של נוזלים, מנקזים אם בפעלה פולשנית או באמצעות תרופות משתנות.
- עצירת הדימומים
- הפסקה מוחלטת של כל צריכת התרופות אשר מכילות פרצטמול. נטילת תרופות המכילות פרצטמול במידה לא מבוקרת, פוגעת בכבד ומובילה להידרדרות המצב.
- ניתן למנוע ככל הניתן חשיפה לצהבת מכל הסוגים, אם באמצעות חיסונים (A ו-B) ואם באמצעות שימוש בקונדום בעת מגע מיני לא מוכר (הפיטיטיס C).
רפואה משלימה
- ניקוי רעלים על ידי צמחי מרפא – תלוי במצב החולה ובתרופות אותן לוקח, בהחלט יכול לתרום למניעת המחלה בשילוב תזונה נכונה והימנעות מצהבת ושתיית אלכוהול מרובה.
- אכילת ירקות ופריות, קמח מלא ודגנים מלאים ואפילו חלבונים, אך במידה מאוד מבוקרת, כמו גם איסור על אכילת שומנים מכל סוג ושמירה על צריכת הקלוריות היומית.
- צריכת ויטמינים מסוג A ,E ו-C, אשר כתוצאה משחמת הכבד אינם נספגים בגוף ולכן חובה לתגבר אותם.
- איסור מוחלט על עישון, שתיית אלכוהול וצריכת מלח על כל סוגיו.
- פעילות גופנית ככל הניתן ואוויר נקי.