חשיבות שתיית המים מבחינה בריאותית

חשיבות שתיית המים מבחינה בריאותית נעוצה בעובדה כי לא נוכל לחיות ללא אספקת מים קבועה. כ-60% מסך כל גוף האדם, מורכב ממים. חוסר במים ובנוזלים ישפיעו באופן ישיר על הגוף ועל תפקוד המערכות התקין.

הנוזלים מסייעים בהולכת חמצן ותזונה לתאים ופינוי הפסולת מהם על ידי השתן. כמו כן הם עוזרים בספיגת האוכל למערכת העיכול ובאיזון טמפרטורות הגוף. לכן, ההשלכה הישירה לחוסר מים תהיה עייפות, כאבי ראש וסחרחורות.

הרגשת הצמא היא גירוי מוחי אשר מגיע עקב הורדת נפח הנוזלים בגוף והעלאת המלחים. פעמים רבות, הגירוי לא יהיה כה חזק והאדם לא ירגיש צורך ולא ישתה בכמות המספקת לגופו, לכן ההמלצה היא לשתות גם כאשר לא מרגישים צמא או יובש בפה. ישנם מומחים הגורסים אף, כי יש להקפיד לשתות כ- 12 עד 15 כוסות מים ליום (שווה ערך ל- 2 ליטרים), בכל תנאי ושעה.

מחסור בשתייה

המדד הראשוני אשר בעזרתו ניתן לדעת כי אדם לא שתה מספיק הוא ריכוז השתן. מעבר לכמות השתן, גם צבעו יכול להעיד על התייבשות. ככל שצבע השתן יהיה כהה וצהוב יותר, כך האדם מיובש יותר. ישנם סכנות רבות בחוסר השתייה, חלקן מיידיות וחלקן ייפגעו בגוף בטווח הארוך.

אחת ההשלכות המיידיות היא התייבשות. בזמן התייבשות האדם ירגיש חולשה, עייפות, סחרחורות וכאבי ראש. פעמים רבות, הקאות ושלשולים יתלוו למצב זה. לסובלים מהתייבשות, יש להציע טיפול רפואי דחוף על מנת לייצב את מצבם ולהחזיר להם את הנוזלים הדרושים להם. מצב של התייבשות מוגדר לפעמים כמצב חירום אשר עלול להוביל אף למוות.

השפעה ארוכת טווח יותר הינה הצטברות אבנים בכליות. מצב זה יש למנוע על ידי שתייה דחופה בכל מזג אוויר. הפתרון למצב זה, יהיה לרוב ניתוחי. חוסר שתייה יכול  לשבש פעילויות אחרות תקינות כמו למשל עצירות. העצירות מעצמה יכולה לגרום לטחורים, אשר יפגעו באיכות החיים.

חשיבות שתיית המים

ההמלצות הגורפות הן לשתיית מים. מיצים ממותקים לא נכללים בהמלצות אלו עקב היותם משמינים ובעלי קלוריות ריקות. להוספת טעם, אפשר להיעזר בלימון או עלי נענע. שתיית המים עצמה צריכה להיעשות על בסיס מניעתי, כלומר לספק לגוף את כמות הנוזלים הדרושה לו, אולם המים עצמם אינם מעילים או מכניסים אנרגיה כלשהי.

על מנת לעודד ולהקל על שתיית מים ניתן להכניס מתקן מים לבית – מיני בר מים מינרלים או מסוננים אשר מקלים על צריכת המים

כמו כן, ישנם מצבים מיוחדים בהם שתיית המים תהיה לא רק חיונית, אלא גם הכרחית. למשל מצבי שלשול או זיהום יידרשו כמות נוזלים גדולה יותר מזו הנדרשת על מנת למנוע מצב של התייבשות והחמרה במצב, כמו גם בפעילות גופנית מאומצת ומוגברת. כמו כן, יש להקפיד על תינוקות, אשר המים מהווים 70%-80% ממסת גופם, מפני התייבשות, ובמצבי הריון והנקה- בהם הגוף צורך נוזלים בכמות רב.

 דרישה מוגברת למים – הריון והנקה

חשיבת שתיית המים עולה במצבים של הריון והנקה. בהריון, נפח הגוף עולה, בעיקר בשני השלישים האחרונים, ולכן ישנה חשיבות נוספת לשמירת מאזן הנוזלים בגוף. כמו כן, הנוזלים אשר יגיעו מגופה של האם ישמשו את העובר לצרכיו המתפתחים.

תופעות נוספות אשר ייחודיות להריון ודורשות תוספת נוזלים הינם עצירויות או לחילופין שלשולים, בחילות והקאות והאצה בקצב חילוף החומרים. כל אלה ועוד יכולים להביא את האישה ההרה להתייבשות, חולשה קיצונית ועד סיכונים וסיבוכים לכמות מי השפיר, זרימת הדם לשליה ופגיעה בעובר.

גם לאחר הלידה, בתקופת ההנקה, יהיה צורך בכמות נוזלים רבה. על פי ההמלצות הניתנות לנשים מיניקות, עליהן לשתות כשלושה ליטרים של מים. המלצה זו באה בעקבות העובדה כי בזמן ההנקה, ישנו איבוד נוזלים רב. החזרת נוזלים אלו לגוף, יוכלו לסייע גם בתחושת העייפות והתשישות הנלווית להנקה.