גוף האישה לא נותר כשהיה במהלך ההיריון. גידולו של העובר ברחם דורש מאמצים מיוחדים מהגוף, וגורר שינויים פיזיולוגים חשובים בכמעט כל מערכות הגוף. אילו שינויים מופיעים בגוף האישה, מלבד השינויים הניכרים במערכת ההורמונלית, בדרכי המין וברחם? באופן כללי השינויים נובעים משתי סיבות עיקריות: לחץ מכני וגדילה של הרחם עם העובר בתוכו, וצריכה מוגברת של פעילות מטבולית בעקבות הצורך "לדאוג לשניים".
המערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם)
שינויים חשובים מופיעים בפעילותו של הלב. מכיוון שיש צורך באספקת דם טובה לעובר, נדרשת פעילות מוגברת של הלב. החל מהשבועות הראשונים להריון עולה תפוקת הלב. ההתנגדות של העורקים הקטנים לזרימה יורדת, וקצב הלב מתגבר.
לחץ הדם יורד באמצע ההיריון ועולה לקראת השליש האחרון. מכיוון שיש זרימת דם מוגברת בגוף, לעיתים מופיעה אוושה תקינה בהאזנת הרופא ללב. גם מיקומו של הלב משתנה מעט, בגלל הרחם הלוחץ על הסרעפת כלפי מעלה. כמות נוזל הדם (הפלזמה) עצמו עולה גם היא במהלך ההיריון, ולכן הנפח הכללי של הדם גדל. העלייה בנפח יכולה להגיע לעד 50% יותר מנפח הדם לפני ההיריון. רמות ההמוגלובין בדם יורדות באופן קל. ירידה משמעותית יותר בהמוגלובין (אנמיה) דורשת טיפול מתאים.
מערכת הנשימה
התצרוכת המוגברת של חמצן משפיעה על מערכת הנשימה. קצב הנשימה, בניגוד לקצב הלב, נותר בדרך כלל ללא שינוי. עם זאת, נפח הריאה המשמש לנשימה רגילה (tidal volume) גדל, כך שהאישה מכניסה יותר אוויר לריאות עם כל נשימה.
עם זאת, מכיוון שהסרעפת לוחצת על בית החזה כלפי מעלה עם התקדמות ההיריון, האוויר הכלוא באופן תקין בריאות (גם בסוף הנשיפה – residual volume) קטן בנפחו. שיפור חילופי הגזים בריאות בהריון מוביל לפינוי טוב יותר של הפחמן הדו חמצני בגוף, ולכן למצב של בססת נשימתית קלה, המופיעה באופן תקין.
מערכת השתן
במהלך ההיריון, זרימת הדם דרך מערכת הכליות מתגברת, ויכולת הסינון הכלייתי (Glomerular filtration rate) עולה. לעיתים לחץ של הרחם על השופכנים המובילים שתן מהכליות לשלפוחית גורם לעצירה חלקית של הזרימה, התאספות שתן בכליות והגדלתן.
שלפוחית השתן עצמה גדלה במהלך ההיריון, ויכולת אגירת השתן שלה מתגברת. עם זאת, הטונוס השרירי בשלפוחית יורד. כתוצאה מירידת הטונוס יכולה להופיע בריחת שתן במהלך ההיריון. זיהומים בדרכי השתן נפוצים גם הם, ודורשים טיפול אנטיביוטי מתאים.
מערכת העיכול
הלחץ המכני של הרחם הגדל על הקיבה יכול לעורר חזרה של תוכן קיבתי אל הוושט, והופעה של צרבת. הלחץ על המעי יכול לגרום לשינויים בתנועות המעיים ולעצירות. עצירות ממושכת ולחץ ניכר על פי הטבעת יכולים לגרום להופעת טחורים הנפוצים בהריון. גם כיס המרה מושפע מההיריון. יכולת ההתכווצות של הכיס מופחתת, ולעיתים מופיעה הצטברות של מלחי מרה. הצטברות זו מופיעה גם בעקבות פעילותם של הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון.
שינויים במערכת החיסון, בעור ובשדיים
העובר הגדל ברחם מהווה מבחינה חיסונית גוף זר. חלק ממנגנון ההגנה של הגוף כולל הפחתה בפעילות בחיסונית התקינה. שינויים שונים מופיעים בטרימסטר השלישי בסוגים ספציפיים של תאי דם לבנים. במהלך ההיריון, השדיים מתמלאים וגדלים ולעיתים הופכים רגישים וכואבים. לאחר מספר חודשי הריון תתכן הפרשה צמיגה צהבהבה מהשדיים המכונה "קולוסטרום" (Colostrum) – החלב הראשוני.
שינויים שונים באספקת הדם לעור ובצבעי העור מופיעים בהריון. עלייה בפיגמנטציה מופיעה כתוצאה משינויים ההורמונליים שונים. תתכן הופעה של קו שחור (Linea nigra) לאורך הבטן, מהטבור עד לעצם החיק (פוביס). הפטמה והעטרה הופכות כהות יותר ולעיתים מופיעים צבעים כהים בעור הפנים (מלסמה – מסיכת הריון). פסים כהים יכולים להופיע גם בשולי הבטן והשדיים, ומכונים "סטריאה".
כמו כן, חשוב לציין כי ישנם שינויים נוספים שחלים על האישה בזמן ההריון, ביניהם: מחלות חניכיים, שינויים במצב הרוח, שינויים בהרגלי האכילה, שינויים בחדות הראייה והפרעות ראייה, הדורשים שימוש בעדשות מגע או משקפיים וכן תהליכים נפשיים אחרים.
ראו גם:
גרדת הריון pupp