ייצור הביציות וההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון נעשה בעזרת השחלות. השחלות הינן זוג איברי רבייה הנמצאים בגוף האישה בצידי הרחם, באגן הירכיים.
על מנת שיהיה ביוץ חודשי אשר בעזרתו יפרה זרע הגבר את ביצית האישה בכדי להרות, יש צורך שהשחלות יעבודו באופן פיזיולוגי נורמאלי.
קיימות מספר בעיות, מחלות והפרעות אשר עלולות לשבש את תפקודן התקין של השחלות, אחת הבעיות השכיחות היא תסמונת שחלות פוליציסטיות.
תסמונת זו מאופיינת בשחלות גדולות מן הנורמאלי והרצוי (עד פי 3 מהנורמה) אשר על השחלות ישנם מספר רב של ציסטות קטנות לא סרטניות.
בשל המבנה המיוחד אשר נמצא בנשים הסובלות מתסמונת זו, נמצא שבנוסף, נשים אלו סובלות לרוב מעודף בהורמונים זכריים (אנדרוגנים) ומיעוט או העדר ביוץ בשל הפרעה הורמונאלית הנגרמת מעודף ההורמונים הזכריים.
תסמונת שחלות פוליציסטיות היא אחד מגורמי הסיכון לבעיית אי פוריות בנשים.
ממחקרים נמצא, שכשליש מהנשים מהאוכלוסייה הכללית סובלות מתסמונת זו, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בין גיל ההתבגרות לגיל ארבעים.
נשים אשר סובלות מתסמונת זו עלולות לחוות את התסמינים הבאים:
- שיעור יתר (בעיקר באזור הפנים)
- אקנה (פצעונים על גבי הפנים)
- מיעוט או העדר ביוץ
- מחזורים חודשיים לא סדירים
- רמות גבוהות בדם של ההורמונים הזכריים
- בעיות פוריות
- עור שמנוני
- התקרחות בעיקר באזור המצח
- השמנה
- יתר לחץ דם
- רמות גבוהות של שומנים בדם
- כאבים באגן הירכיים
- סכרת
אבחון התסמונת
על מנת לאבחן את הבעיה, יש צורך לערוך מספר בדיקות דם כלליות וספציפיות לבדיקת רמות הורמונים נשיים וגבריים בדם.
כמו כן, בדיקת אולטרא סאונד ואגינלי אצל גינקולוג, תעזור לאשש את התסמונת, כיוון שבעזרת האולטרא סאונד ניתן יהיה לראות את המבנה המיוחד והייחודי של השחלות הפוליציסטיות, אשר לרוב נראות גדולות מהנורמה ומכילות ציסטות מרובות.
התסמונת מאובחנת גם עם רק בשחלה אחת מופיעות ציסטות מרובות.
חשוב לציין, לא ניתן לאבחן את תסמונת השחלות פוליציסטיות כאשר אישה נוטלת באופן קבוע גלולות למניעת הריון.
דרכי טיפול
מכיוון שגורמי המחלה אינם ידועים ונמצאים במחקרים כבר שנים רבות, הטיפול במחלה יהיה לרוב תסמיני ויכלול:
- טיפול קוסמטי לאקנה ושיעור יתר
- תפריט דיאטה מאוזן
- פעילות גופנית
- נשים הסובלות מבעיות פריון ואי ביוץ מטופלות בתרופות כגון: איקקלומין, גלאקומין
סרטן השחלות
חשוב להפריד בין ציסטות בשחלות אשר מאפיינות תסמונת שחלות פוליציסיטת לבין ציסטות בשחלות שפירות אשר לרוב מופיעות ונעלמות במהלך המחזור החודשי. כמו כן, חשוב עוד יותר להבדיל בין גידול שהינו שפיר לבין גידול שהינו ממאיר-סרטני, המאפיין את סרטן השחלות.
מרבית המקרים של סרטן השחלות מתרחשים בנשים מעל גיל 50. אומנם הגורם הראשי לסרטן בכלל ולסרטן השחלות בפרט אינו ידוע עדיין אך נמצאו מספר גורמי סיכון אשר עלולים לעודד את היווצרות סרטן השחלות בעתיד, כגון:
- נשים שלא עברו הריונות
- גנטיקה ותורשה (היסטוריה משפחתית)
- תזונה לקויה
- חוסר פעילות גופנית
- שימוש בקונדום
- תרסיסי היגיינה אישית וכדומה.
סרטן השחלות מתפתח לאיטו ולרוב אינו מראה תסמינים עד שהוא נמצא כבר בשלב מתקדם וחמור, לכן חשוב לערוך בדיקות גניקולוגיות תקופתיות (בדיקות דם, אולטרא סאונד וכו'), בעיקר לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון.
ככל שהגידול בשחלות יגדל, ייתכן ותחוש האישה תפיחות בבטן, אי נוחות בבטן התחתונה, לחץ, כאב, איבוד תיאבון, גזים, קשיי עיכול, בחילה וירידה במשקל.
במידה והגידול התפשט ושלח גרורות לאיברים הסמוכים, עלולים להופיע תסמינים נוספים הקשורים למערכת העיכול או למערכת השתן כגון: שלשול, עצירות, הפרעות במתן שתן וכדומה.
טיפול בסרטן השחלות תלוי באיזה שלב נמצא, גיל האישה, האם סובלת ממחלות כרוניות, האם הגידול שלח גרורות וכדומה. באופן כללי, הטיפול כולל כריתת הגידול באמצעות ניתוח, כימותרפיה, רדיותרפיה וטיפול ביולוגי.