זיהומים בהריון – אילו זיהומים נפוצים?

הידבקות בגורמי זיהום היא חלק טבעי מחיינו. כולנו סובלים לעתים משיעול, הצטננות ונשים רבות אף חוות פטריות זיהומיות ודלקות בשלפוחית השתן.

תקופת ההריון היא הזמן בו חלק מן הזיהומים הופכים לשכיחים יותר מהרגיל, אף תקופה בה זיהומים מסוימים עלולים להוות סכנת חיים לאם ההריונית ולעובר.

זיהומים נרתיקיים

זיהום פטרייתי

הריון מגביר את הסיכוי להתפתחות זיהום פטרייתי אשר לרוב נגרם על ידי שמרי קנדידה אלביקנס. שמרים אלו נמצאים ב- 16 אחוז מהמקרים אצל נשים אשר אינן בהריון ואילו ב- 32 אחוז מהמקרים אצל נשים הריוניות. בחלק מהמקרים לא יאובחנו תסמינים ועל כן אין צורך בטיפול.

במקרים בהם מופיע גרד, כאב והפרשות לבנות, נדרש טיפול רפואי. הפטרת שכיחה בהריון שני, בשליש האחרון, במהלך חודשי הקיץ, לאחר טיפול אנטיביוטי ואצל נשים חולות סכרת. טיפול בקלוריטרומזול יעיל מאוד. גברים עלולים להידבק בפטרייה הקנדידה אף הם, דבר העלול לגרום לאדמומיות ותחושת כאב באזור העטרה. מומלץ לקבל טיפול בכדי למנוע העברה חוזרת לבנות זוגם.

סטרפטוקוקוס מקבוצה B

אצל 15-20 אחוז מהנשים ההריוניות שוכן החיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B באזור הנרתיק ובדרך כלל נמצא אסימפטומטי (אינו גורם לבעיות). במקרים בודדים, החיידק עלול לעבור לעובר ולגרום לזיהום הדם ודלקת קרום המוח. הטיפול כרוך בקבלת אנטיביוטיקה באמצעות עירוי במהלך הלידה.

זיהומים המועברים במגע מיני

זיהומים הנגרמים על ידי חיידק הכלמידיה והזיבה עשויים לעבור לתינוק במהלך הלידה ולגרום לזיהום באזור העיניים. זיהום על ידי הכלמידיה נפוץ יותר ומשפיע ב- 5 אחוז ממספר ההריונות. בנוסף, זיהום זה עשוי לגרום לזיהום באזור חזה התינוק וברחם האשה, דבר הניתן לטיפול. חשוב לטפל בבן זוג כדי למנוע את ההדבקות החוזרת.

דלקת בדרכי השתן

זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר במהלך תקופת ההריון ונוצרים כתוצאה מהאטה בזרימת השתן מהכליות אל עבר שלפוחית השתן. 1 מכל 25 נשים סובלות מדלקת בדרכי השתן במהלך ההריון, כאשר התסמינים המאפיינים דלקת זאת הם תחושת אי נוחות, צריבה וצורך בהטלת השתן לעיתים קרובות. הסימפטום האחרון מאפיין את תקופת ההריון ועלול להוות גורם מטעה במהלך האבחון.

במקרים בהם הזיהום מתפשט מהכליות אל מערכת הדם, עלולים להיווצר כאבים בירך, חום, הקאות ולידה מוקדמת. על ידי אבחון וטיפול מוקדם בדלקת דרכי השתן, ניתן למנוע זיהומים וסיבוכים בכליות.

הרפס איבר המין

מחלה ויראלית המאופיינת תחילה בסימני מחלת השפעת ובהמשך מופיעים פצעים ובלוטות נפוחות באזור המפשעה. ההתקפה הראשונה בדרך כלל מאופיינת בכאב. לאחר כ- 7-10 ימים הפצעים מגלידים, ולעיתים התפשטות הווירוס אינה מאופיינת בתסמינים כלל בשלב ההתחלתי. וירוס ההרפס ידוע ביכולתו להתמקם בעצבי עמוד השדרה ולחזור לפעילות פעמים נוספות.

הסיכון להדבק בנגיף ההרפס במהלך ההריון הוא גדול במידה והתקיפה מתרחשת לאחר 28 שבועות. בנוסף, קיים סיכון להידבקות העובר בזמן הלידה באזור הנרתיק. עקב סיכונים אלה מומלץ לבצע ניתוח קיסרי.

טוקסופלזמוזיס

מחלה הנגרמת על ידי טפיל הטוקסופלזמה. טפיל זה מצוי בבשר נא וגדל בחתולים הניזונים מבשר נא. אצל נשים בהריון הנושאות טפיל זה, קיים סיכון של 30-40 אחוז בהדבקת העובר. זיהום טוקסופלזמוזיס עלול להוביל ללידה מוקדמת, מוות עוברי, הפלה והישרדות עם בעיות גדילה, עיוורון, נזק מוחי, אפילפסיה וחירשות. אבחון מוקדם כרום בדגימת דם מחבל הטבור.

בכדי למנוע הידבקות יש לנקוט באמצעי זהירות. מומלץ להקפיד על אכילת בשר שבושל היטב, שמירה על היגיינה, נטילת ידיים, ניקיון כלי מטבח ומשטחים להכנת מזון. כמו כן, אין פסילה בגידול חתולים כחיית מחמד, אולם יש לרחוץ ידיים לאחר טיפול בהם, ניקוי צרכיהם ותמיד מומלץ להיעזר בכפפות.

ליסטריוזיס

ליסטריוזיס היא מחלה הנגרמת בעקבות הידבקות בחיידק הליסטריה, שמתרחשת בדרך כלל לאחר חשיפה למוצרי מזון שונים, בייחוד מאכלי חלב, בשר ודגים וכן כתוצאה מהיגיינת מזון לקויה, כמו מזון שאינו נשמר בתנאים טובים ומוצרי מזון שאינם טריים. החשיפה לחיידק בזמן ההריון עלולה לסכן את חיי האם והעובר ועל כן חשוב להקפיד על בחירת המזון, טריותו  ואיכותו.