אלצהיימר הינה מחלה ניוונית הנפוצה בעיקר אצל קשישים ובאה לידי ביטוי בהרס תאי העצב במוח. פגיעה זו באה לידי ביטוי בירידה בתפקוד המנטאלי והמעשי.
בראשית, ישנה פגיעה ביכולות חשיבה, זיכרון, בלבול, קושי בשליפת מילים והפרעות התנהגותיות שונות. לאחר מכן סובל החולה משיטיון שהוא פגיעה ביכולת פשוטות כגון אכילה, דיבור, שינה, שליטה על סוגרים ועוד.
פגיעת הזיכרון הופכת לחמורה כל כך עד שלעיתים החולה אינו מסוגל להיזכר בשמו או זהותו. במרבית המקרים נמשכת מחלת האלצהיימר כעשר שנים, מרגע האבחון ועד למותו של החולה.
השינויים הפיזיולוגיים שאובחנו במוחות של אנשים חולי אלצהיימר כוללים:
- שינוי מבנה בקליפת המוח
- הרס תאי עצב ותפיסת מקומם בידי נוזל תוך גולגולתי
- שקיעת גושי חלבון בתוך תאי העצב
- סתימה של צינורות אספקת החמצן אליהם
הסיבות להתפתחות אלצהיימר
עד היום לא נמצאה סיבה ברורה למחלה, אולם מחלה זו נפוצה בעיקר בקרב קשישים. הסיכוי לחלות בה עולה עם הגיל, רק כ-1% מבני ה-60 לוקה במחלה, אך כשליש מאוכלוסיית בני ה-85 לוקים בה בדרגות חומרה שונות.
נמצא כי מחסור של ויטמין B12, אלכוהוליזם וכן גידולים במוח עלולים לעורר את המחלה. בנוסף, גם הרקע התורשתי של האדם משפיע בצורה מכרעת על סיכוייו לחלות במחלה.
לעומת זאת, נמצא כי פעילות מוחית מוגברת וכן פעילות גופנית תורמות לעיכוב המחלה.
אבחון אלצהיימר
לצורך אבחון המחלה יש לפנות לפסיכוגריאטר. במרבית המקרים האבחון נעשה רק בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר סימניה מחמירים, זאת משום שהחולים נוהגים להסתיר את הירידה בתפקודם עקב בושה או פחד.
לצורך מעקב אחר מצב המחלה נעשה שימוש במבחן "מיני מנטל". המבחן כולל שאלות פשוטות לגבי היום בשבוע, השנה, היכן הוא נמצא ומה שמו. אדם שאינו לוקה במחלה יקבל את מלוא הנקודות האפשריות- 30. ההתדרדרות במחלת האלצהיימר בה לידי ביטוי ביריד של שלוש נקודות לשנה.
טיפול באלצהיימר
כיום אין תרופה מוכחת למחלה והתרופות הקיימות תפקידם להאט את התדרדרות המחלה. מאחר וכאמור, המחלה מאובחנת רק בשלבים מאוחרים למדי, כאשר מרבית תאי המוח נפגעו, יעילות התרופות נפגעת משמעותית.
יתכן במצב של גילוי מוקדם, התרופות היו מעכבות ביעילות את ההתדרדרות של המחלה. קיימים שני סוגי תרופות אשר משפיעים על כימיית המוח ותורמים לערנותם וצלילותם של החולים. עם זאת, הם אינם מונעים את התדרדרות המחלה.
תרופה חדשה שעומדת לצאת לשוק, צפויה לעכב בכ-80% את ההתדרדרות המוחית, אולם גם השפעתה תלויה בגילוי המוקדם של המחלה.
לצורך גילוי מוקדם של המחלה, ניתן לשים לב לתסמינים שונים שעלולים לצוץ אצל קרובינו הקשישים:
- קושי בביצוע פעולות יומיומיות
- הזנחה עצמית
- חזרה על אותם הפרטים או השאלות שוב ושוב
- שכחה של פרטים
- חוסר התמצאות בסביבה המוכרת
- איבוד חפצים
- בלבול
- אי זיהוי של קרובים וחברים ועוד
ההגדרה הרפואית של חולי האלצהיימר הינה "תשושי נפש". מי שמוגדר כתשוש נפש זכאי לקבל מן המדינה סיוע בשירותי סיעוד, שהות במוסדות וקבלת טיפולים שונים.חולה הלוקה במחלה, זקוק לטיפול ייחודי בשל השינויים המרובים המתרחשים בתפקודו הפיזי והמנטאלי של החולה.
למידע מקיף בנושא אבחון, טיפול וסיעוד חולי אלצהיימר – אתר אלצהיימר
בשלביה המתקדמים של המחלה הפגיעה התפקודית עלולה לסכן את החולה והסובבים אותו. בשל כך, יש להתאים את סביבת החולה לצרכיו. במרבית המקרים יש להצמיד אל החולה השגחה וסיוע סיעודי. לצורך כך יש לגייס מטפל קבוע או לאתר בית אבות מתאים.
לא פעם, גם משפחתו של החולה נזקקת להכוונה. תופעותיה של המחלה כוללות התנהגויות משונות, תוקפניות ואף אלימות, מה שמוסיף לקושי הטיפוח. במקרים כאלה מומלץ למשפחה לפנות לייעוץ להקלת ההתמודדות.
במקרים רבים, היות ומחלת האלצהיימר חשוכת מרפא ותסמיניה רק הולכים ומחמירים, מבקשים החולים המודעים למחלתם (בשלבים הראשונים), לסיים את חייהם באמצעות המתת חסד, בקשה שלרוב אינה נענית, בשל המחלוקת המשפטית בעניין.