המתת חסד

סוגיית המתת החסד הינה סוגיה אשר שרויה במחלוקת תמידית, כאשר כל צד מגן על דעתו בעזרת טיעונים רבים ומשכנעים. קיימים שני סוגים של המתת חסד, וההתייחסות המוסרית והחוקית אליהם שונה:

• המתת חסד פעילה: הזרקה של חומר מקצר חיים או מתן טיפול, אשר מטרתו להקדים את יום מותו של החולה, וזאת על מנת למנוע ממנו לעבור סבל כתוצאה ממצבו הבריאותי.

• המתת חסד סבילה: הימנעות ממתן טיפול אשר עשוי להאריך את חיי החולה. דוגמאות להמתת חסד כזו היא ניתוק ממכשיר הנשמה, אי מתן תרופות מצילות חיים ועוד.

המתה פעילה אסורה בישראל וברוב מדינות העולם, ואילו הדיון המוסרי והחוקי מתקיים בנושא של המתת חסד סבילה.

המתת חסד – בעד ונגד

אלה אשר מצדדים בהמתת חסד, טוענים כי כמו שלאדם יש זכות על גופו בחייו, כך יש לו זכות על גופו במותו. הם מאמינים כי זכותו של האדם להעדיף את המוות על פני חיי סבל. טיעון נוסף בעד מוות בכבוד הוא כי צעד זה הומאני יותר מאשר הארכת חיים אשר תגרום לסבל.

לעומת זאת, המתנגדים טוענים כי קדושת החיים הינה ערך אובייקטיבי, אינה ניתנת לדיון ובחירה אישית ועומדת בראש סולם הערכים. טענה נוספת נגד המתת חסד היא החשש כי הצדקה מוסרית שלה במקרים קיצוניים תוביל למתן הצדקה מוסרית לסיום חיים יזום אף במקרים אחרים, חמורים פחות.

בעד ונגד – טיעון כלכלי

להכרעה בסוגיה זו יש גם משמעות כלכלית. משאבים כספיים ורפואיים מופנים אל כל אדם החולה במחלה סופנית והמקבל טיפול המאריך את חייו. המצדדים בהמתת חסד טוענים כי ניתן היה להעניק משאבים אלה לאנשים אחרים, החולים במחלות שאינן סופניות ובאמצעותם ניתן להציל את חייהם.

לעומתם, גורסים שוללי המתת החסד כי לא ניתן לאמוד חיי אדם בקנה מידה של כסף ומשאבים, ואין עדיפות לחייו של אדם אחד על פני חייו של אדם אחר – אף אם מדובר בחיים קצרים יותר.

המתת חסד בישראל

כיום קיים בישראל חוק המכריע בסוגיה של המתת החסד אשר נחקק בשנת התשס"ו – 1995. חוק זה נקרא: "חוק החולה הנוטה למות".

עד לחקיקתו של חוק זה, מותר היה לבצע המתת חסד פאסיבית, דהיינו – הימנעות מפעולות מצילות חיים, רק לאחר קבלת אישור של בית משפט. מצב עניינים זה השתנה לאחר חקיקתו של חוק החולה הנוטה למות.

חוק החולה הנוטה למות לוקח בחשבון את מצבו הרפואי של החולה, את מידת הסבל שלו ואת רצונו או אי רצונו להמשיך לחיות. בכל מקרה, קיים איסור חמור להתחשב בגורמים אחרים אשר אינם קשורים לחולה עצמו, כגון בני המשפחה שלו.

תנאים לביצוע המתת חסד בישראל

על פי חוק זה, ניתן לבצע המתת חסד פאסיבית בלבד וזאת רק כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

• לחולה נותרו 6 חודשי חיים או פחות מכך, וזאת על פי הערכת רופאיו.
• כאשר ברור מעל לכל ספק כי החולה רוצה לסיים את חייו בכבוד.
• באם דעתו של החולה אינה צלולה, מותר לבצע המתת חסד סבילה רק כאשר הביע החולה את רצונו למות בכבוד, באופן חוקי וכאשר רצונו היה ברור ודעתו צלולה. או אם קיים ייפוי כוח מצד החולה, המאשר לאדם אחר להחליט על סיום החיים של החולה, וזאת על פי הערכת המצב של מיופה הכוח.

חשוב להדגיש, כי חוק החולה הנוטה למות אינו כולל מקרים בהם מתבצעת פעולה אקטיבית המזרזת את מותו של החולה, או כאשר מסייע הרופא בצורה כלשהי להתאבדותו של החולה הסופני. פעולות כאלה אינן מוגנות על פי חוק וביצוען יגרור אחריו ענישה.