השלייה היא איבר הממוקם בתוך הרחם לצד העובר (שלייה קדמית, שלייה אחורית או שלייה צדית) והיא מחברת בינו לבין האם, ומספקת עבורו את כל תצרוכת החמצן והאנרגיה לה הוא זקוק.
מה שמרכיב את השלייה אלו הם סיסים, ובזמן בדיקת סיסי שלייה לוקחים דגימה מזערית של השלייה העוברית לצורך איתור מחלות גנטיות ו/או מומים בעובר.
בדיקת סיסי שלייה נעשית בין השבוע העשירי להיריון עד השבוע השלושה עשר, כאשר התאים שמתקבלים מהדגימה ניתנים לבדיקה מיידית וישירה או לבדיקה כעבור תקופה לאחר שגדלו.
הדגימה הנלקחת של סיסי שלייה יכולה לתת את כל התוצאות המתקבלות כאשר עושים בדיקת מי שפיר, להוציא את בדיקת חלבון עוברי אשר נמצא בנוזל של המי שפיר (חלבון עוברי- מזהה ומאבחן מומים במערכת העצבים).
היתרונות של הבדיקה
מכיוון שאת בדיקת סיסי שלייה מבצעים בשליש הראשון להיריון, התשובות אודות הממצאים מתקבלות בשלב מוקדם, ולכן אם התגלה כי העובר הוא בעל מום מולד או שהוא חולה במחלה גנטית, אפשר עדיין להפסיק את ההיריון בתהליך של גרידה. לצורך השוואה, כאשר מבצעים הפסקת היריון בשלבים מאוחרים יותר של בין שבוע 19 לבין שבוע 21, ההליך הוא ארוך ומסובך יותר ומלווה בכאבים ובאי נוחות לאישה ההרה.
אם התגלה בבדיקות גנטיות קדם היריון או בבדיקות סקר ראשונות כי הסיכויים של העובר לחלות במחלה גנטית או לשאת מום מולד נעים בטווח של בין 25% ל-50%, רופאי הנשים ממליצים על בדיקת סיסי שלייה. ישנן נשים הרות אשר מעדיפות לעבור את הבדיקה במקום דיקור מי שפיר (הבדיקה נעשית בשליש השני להיריון), וזאת על מנת להימנע, במידת הצורך, מהפסקת היריון בשלב מאוחר, גם כאשר מדובר במקרים בהם ישנם אחוזים נמוכים יותר להימצאות מחלות גנטיות או מומים מולדים.
הבעייתיות שבבדיקה
ישנן שלוש בעיות עיקריות אשר קשורות בביצוע בדיקת סיסי שלייה. הרי הן:
- הסיכון שתתרחש הפלה כתוצאה מן הבדיקה עצמה נע בין 1% ל-2%, כלומר פי שניים בהשוואה לסיכון שתתרחש הפלה אחרי בדיקת מי שפיר.
- הספרות המקצועית מלמדת על מקרים של היווצרות מומים בעובר שהם תוצאה ישירה ומוכחת של הבדיקה עצמה. חשוב לציין שהסיכון לכך קיים רק כאשר בדיקת סיסי שלייה נעשית בשלב מוקדם מדי, כלומר לפני השבוע העשירי להיריון.
- ישנם מקרים שבהם תוצאות הבדיקה מתקבלות בצורה לא ברורה ואז אי אפשר ללמוד מהן האם העובר אכן נושא מום מולד או שהוא חולה במחלה גנטית, או האם מדובר בבעיות טכניות שקרו בעת שימוש במכשירים בזמן הבדיקה. במידה וכך קורה, יש צורך בבדיקות נוספות דוגמת דיקור מי שפיר או דם עוברי (לקיחת דגימה של דם מחבל הטבור כאשר העובר נמצא ברחם אמו על מנת לבדוק אם ישנן הוא פגוע).
מי מממן את הבדיקה?
כל אישה הרה זכאית לבחור האם היא מעוניינת לעבור בדיקת סיסי שלייה או לא. משרד הבריאות מממן את עלות הבדיקה כאשר התגלתה סיבה רפואית לכך ויועץ גנטי ממליץ לעשותה או במידה שהאישה הייתה בת 35 ויותר בעת שנכנסה להיריון. כל עוד הבדיקה אינה הכרחית או שהאישה מתחת לגיל 35, המימון הוא דרכה באופן מלא.
אם האישה זכאית למימון של משרד הבריאות, ישולם עבורה הסכום כולו והיא לא תצטרך לשלם דבר. המימון עבור הבדיקה כולל את ההליך כולו, יחד עם בדיקות המעבדה כולן שעליהן המליץ הרופא (יועץ גנטי), קבלת כל תוצאות הבדיקה ופגישה לצורך ייעוץ גנטי נוסף שקשור לתוצאות שהתקבלו.