דיקור מי שפיר המוכרת בשמה בדיקת מי שפיר, היא בדיקה טרום לידתית, המיועדת לנשים בהריון, שמטרתה לאסוף מידע על בריאותו של התינוק, תוך לקיחת דגימה קטנה ממי השפיר.
מהם מי שפיר?
מי השפיר הם נוזל העוטף את העובר הנמצא ברחם אימו. מי השפיר מורכבים מתאים עובריים, חלבונים, כרומוזומים ושתן עוברי. במהלך הלידה, ולפעמים אף קודם לכן, שק מי השפיר מתפוצץ, ומשחרר את מי השפיר החוצה.
לשם מה יש צורך בבדיקת מי שפיר?
הסיבה הנפוצה לביצוע בדיקת מי שפיר, היא בכדי לקבוע האם תינוק זה סובל ממחלות גנטיות מסוימות או חריגות כרומוזומאליות כגון:
לבדיקת מי שפיר דיוק מרבי של מעל 99% בזיהוי מחלות אלו ואחרות. בנוסף, באמצעות בדיקת מי שפיר ניתן לבחון את בשלות הריאות של התינוק, לאבחן או לשלול זיהום ברחם, לבדוק האם לעובר יש סוג דם שונה מאשר האם, דבר העלול לגרום לרגישות ולצהבת ועוד.
חשוב לדעת כי בדיקת הריון של מי השפיר לא מסוגלת לבחון מומים מולדים כגון מום בלב או שפה שסועה. אך ניתן לבחון מומים אלו באמצעות בדיקות אחרות שמבצעת האישה. יותר מכך, בדיקת מי שפיר אינה ערובה מוחלטת לכך שהילד יוולד ללא פגם גנטי כלל, כיוון וישנם מומים אותם הבדיקה לא יכולה לגלות.
מתי מבצעים בדיקת מי שפיר?
ניתן לבצע בדיקת מי שפיר כבר בתחילת זמן הריון, אך בארץ, בכדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, נהוג לבצע את הבדיקה בין השבוע ה-16 והשבוע ה-20 להריון.
בדיקת מי שפיר היא איננה בדיקת חובה, אך היא מומלצת לנשים בעלות סיכון מוגבר למחלות גנטיות, או לנשים שעברו את גיל 35. לנשים אלו ממליץ משרד הבריאות לערוך בדיקת מי שפיר, ולרוב, הן יכולות לבצע את הבדיקה בהשתתפות של קופות החולים.
באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך הסיכוי לכרומוזומים פגומים, גדול יותר.
סיבות נוספות לביצוע בדיקת מי שפיר
- היסטוריה משפחתית. נשים בעלות היסטוריה משפחתית או סיכוי תורשתי לבעיות כרומוזומאליות או גנטיות וכן נשים שהריונן הקודם נמצא כי לעובר בעיה כרומוזומאלית.
- נשים אשר ביצעו בדיקת חלבון עוברי (סקר ביוכימי) במהלך אחד השלישים הראשונים להיריון, ונמצא כי יש להם סיכון ללידת ילד בעל פגם כרומוזומי.
- ממצאי אולטרא-סאונד לא תקינים בעת ביצוע סקירת מערכות או שקיפות עורפית.
- כאשר אחד מבני הזוג נושא ליקוי כרומוזומאלי מאוזן. ליקוי זה ניתן לגלות בייעוץ המתבצע במכון גנטי קודם ההיריון או בשלבי ההיריון הראשונים. על מנת לקבל תוצאות מדויקות, חשוב לדעת בדיוק מהו הגן הפגום, כיוון ולא ניתן לבדוק את כל הגנים באופן אקראי.
לרוב, כאשר אחד מהסיבות שהוזכרו לעיל קיים, אזי קופות החולים משתתפות בעלות הבדיקה, לעומת זאת, אם אישה בוחרת לעשות את הבדיקה מרצונה החופשי, עליה לשאת בעלות המלאה.
כיצד מתבצעת בדיקת מי שפיר?
במהלך הבדיקה מוחדרת מחט ארוכה דרך הבטן אל תוך שק מי השפיר. המחט מוחדרת בליווי מלא של אולטרא-סאונד. באמצעות המחט אוספים דגימה של מי שפיר. נפח הנוזל תלוי בגיל העובר ובסיבות לבדיקה. בעת ביצוע הבדיקה, יש לעיתים צורך בהרדמה מקומית, אך לרוב זוהי פעולה לא הכרחית.
את הנוזל שולחים למעבדה לצורך בדיקה גנטית, נוכחות של זיהום וכיוצא בזה. לרוב, התשובות מתקבלות תוך כשבועיים. במקרים בהם הכרומוזום אינו מתפתח בתנאי המעבדה, או בתנאים של כשלים טכניים אחרים, יש צורך לבצע בדיקת מי שפיר חוזרת.
הסיכון בבדיקת מי שפיר
אצל מרבית הנבדקות, בדיקת מי שפיר היא הליך מהיר ופשוט, אשר אינו מלווה בכאבים מיוחדים. יש נשים אשר לאחר הבדיקה חובות התכווצויות ברחם, סחרחורות או תחושת עילפון. למרות זאת, מכיוון שבדיקת מי שפיר היא בדיקה פולשנית, היא נושאת בחובה סיכונים מסוימים כגון:
- הפלה (סיכון זה עומד על עד 1% מכלל ההריונות)
- דימום
- התכווצויות רחמיות
- דליפת מי שפיר מהנרתיק וכדומה
כדי לצמצם ככל האפשר סיכונים אלו, על האישה לנוח בביתה במשך 24-48 שעות מרגע הבדיקה. במקרים חריגים של הופעת חום גבוה, צירים או ירידת מים, חובה לגשת במהירות למיון.