איידס היא המחלה הנוצרת מזיהום בנגיף ה- HIV אשר פוגע קשות במערכת החיסון
ומתאפיינת בכישלון תפקודי של מערכת החיסון. נגיף ה-HIV תוקף את מערכת החיסון ופוגע בסוגים מסוימים של התאים הלבנים ובכך מביא את גוף האדם להיות פגיע לזיהומים ולממאירויות שונות.
בשונה מאדם בריא, באדם אשר וירוס ה-HIV פגע במערכת החיסון שלו – גם הזיהום הקל ביותר יכול להיות קטלני ומשמעותי וכך גם זיהומים קלים בנגיפים, חיידקים ופטריות מביאים למחלות קשות.
נגיף ה-HIV נמצא ברוק, דמעות, רקמת המח, נוזל השדרה, דם, נוזל הזרע, הפרשות הנרתיק ובחלב אם. אולם, ניתן להדבק רק מהדם, זרע, הפרשות הנרתיק וחלב האם.
הנגיף מועבר באמצעות מגע מיני (אוראלי, וגינאלי ואנאלי), מוצרי דם, מחטים נגועות ובאמצעות הנקה. קיימות גם דרכים נדירות יותר להדבקות והן מתן איברים מושתלים נגועים או תרומת זרע.
גורמי סיכון להדבקות
- מזריקי סמים.
- יילודים לאמהות נגועות בנגיף.
- מגע מיני בלתי מוגן.
- מקבלי מוצרי דם בשנים 1977-1985.
תסמינים
כאמור, מחלת האיידס ראשיתה בהדבקות ב- HIV, שגורם לכשל חיסוני של הגוף. בעת הדבקה זו – החולים יכולים לפתח מחלת חום חריפה דוגמת שפעת או "מחלקת הנשיקה" אשר תארך מספר שבועות או לא לחוות תסמינים כלל. עם השנים, הווירוס פוגע בחלק נרחב יותר של מערכת החיסון עד להופעת האיידס, אשר בכלליות מוגדרת כרמת תאי ה-cd4 נמוכה מ- 200 תאים במילימטר מעוקב.
חשוב לציין כי חלק קטן מאד מהחולים יתקדם בצורה איטית מאד למחלת האיידס או לא יתקדם כלל – מדובר באנשים עם שוני גנטי בקולטנים במערכת החיסון. תסמיני המחלה הם תסמיני הזיהומים השונים שהחולה נדבק בהם. תסמינים כלליים אשר יופיעו: חום, צמרמורות, פריחה, הזעות לילה, ירידה במשקל, בלוטות לימפה נפוחות וחולשה.
זיהומים נפוצים בחולי איידס (זיהומים אופורטוניסטיים):
- הרפס
- סרטן העור מסוג קאפוסי
- לימפומה
- מחלת קנדידה מפושטת
- שחפת
- זיהום בפטריית הPCP
- טפיל הטוקסופלסמה
- זיהומים ממשפחת השחפת
- זיהום משפוט בנגיף הCMV
בדיקות ואבחנה
ספירת תאי ה-cd4 היא חשובה לצורך הבנת עומק הפגיעה של הHIV- במערכת החיסון. כן, ניתן לבדוק את העומס הנגיפי של ה- HIV באמצעות בדיקת RNA לנגיף ובכך לכמת את הימצאות הנגיף בדם. כמו כן, חשוב לבצע בדיקות סקר שגרתיות (כמו משטח PAP) ובדיקות נוספות (תפקודי כבד וכליה), לצורך אבחנה מוקדמת של מחלות אשר מחלת האיידס מעלה את הסיכון ללקות בהן.
טיפול
כיום, למרות מחקר ענף בנושא – עדיין אין תרופה לריפוי האיידס או נגיף ה- HIV, אך יש תרופות אשר נועדו למנוע את שכפול הנגיף ולכן הטיפול התרופתי מטרתו לשפר תסמינים, למנוע התדרדרות המחלה ולטפל בזיהומים אופורטוניסטיים. טיפול ספציפי יינתן לזיהומים השונים ולתסמינים השונים אשר תוקפים את החולה. במחלק מהמקרים – יינתן טיפול מניעתי באנטיביוטיקה בפני ה- PCP.
טיפול למניעת שכפול נגיף ה- HIV הוא הידוע בשם "הקוקטייל". מדובר בשילוב של מספר תרופות ממשפחות שונות אשר מטרתן למנוע את השכפול הגנטי ואת התרבות הנגיף בגוף החולה. הקוקטייל ידוע בשם הרפואי HAART (ראשי תיבות של טיפול פעיל ביותר נגד נגיפי רטרו וירוס) והוא נמצא יעיל ביותר במניעת שכפול הנגיף ופגיעה במערכת החיסון וכיום המחלה מוגדרת כמחלה כרונית ולא מחלה סופנית.
קיימות 2 מגבלות לטיפול ב- HAART:
- עמידות – וירוס ה-HIV נוטה לפתח עמידויות לתרופות, במיוחד כאשר התרופות לא נלקחות כסדרן או במועד הנכון. במצב זה – יינתן שילוב של תרופות אחרות במידה וניתן.
- תופעות לוואי – שלשול, פגיעה בפיזור השומן הגופי, הרגשת חולשה, כאבי ראש ובחילה ופגיעה באיברים פנימיים (כליות וכבד).