בדיקת PAP היא בדיקה ציטולוגית פתולוגית (בדיקה במיקרוסקופ) של דגימת תאים מצוואר הרחם. מטרתה של בדיקה זו הוא לגלות שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם, שיכולים להצביע על סיכון עתידי, בדרגות חומרה שונות, להתפתחות של סרטן צוואר הרחם.
מנקודת מבט אנטומית, ניתן לחלק את הרחם לשני חלקים עיקריים: גוף הרחם, והצוואר. הצוואר הוא תעלה צרה המוליכה מהנרתיק אל הרחם עצמו, ובנויה מתאים השונים מעט במבנה ובתפקוד משאר רקמת הרחם. תאים אלו הם הפגיעים ביותר לווירוס הפפילומה, שעלול לגרום לשינויים ממאירים.
כיצד מבצעים את הבדיקה?
הבדיקה עצמה פשוטה וקלה, ואורכת דקות ספורות בלבד . לעיתים קרובות מבוצעות הבדיקה על ידי רופא נשים כחלק מהבדיקה הגופנית השגרתית. כדי לבצע בדיקת PAP מרחיב הרופא את הנרתיק בעזרת ספקולום, עד שיוכל להבחין בקצה החיצוני של צוואר הרחם.
לאחר מכן לוקח הרופא מברשת קטנה, ומגרד תאים מהציפוי החיצוני (תאי האפיתל) של הצוואר. התאים שגורדו נאספים לתוך כלי מיוחד (או מוצמדים לזכוכית נושאת). לאחר מכן נשלחת הדגימה התאית למעבדה ציטולוגית.
במעבדה הציטולוגית נצבעים התאים על ידי ריאגנטים כימיים מיוחדים, המאפשרים להבחין במבנה התאים, צורתם, והאברונים התת תאיים הגדולים. על פי מראה התאים במיקרוסקופ יכולים אנשי המעבדה לקבוע האם מדובר בתאים בעלי מראה נורמלי, תאים עם מראה טרום סרטני, או תאים ממאירים.
מה ניתן לגלות בבדיקה?
התאים שנאספו בבדיקה מסווגים על פי המראה תחת מיקרוסקופ. תוארו דרגות שונות של שינויים תאים המופיעים בבדיקה, וקשורים לדרגות חומרה שונות של התפתחות "דיספלזיה" – שינויים תאיים שאינם ממאירים אך יכולים להתפתח לכאלו. השינויים הטרום ממאירים נקראים CIN, ומסווגים על פי רמת החומרה בסדר מספרי עולה – CIN1, CIN2, CIN3.
שינויים טרום ממאירים אלו יכולים להחמיר (למשל: שינויי מ – CIN1 ל – CIN2) או להפוך לסרטן קשקשי של צוואר הרחם. ככל שרמת החומרה של השינויים גבוהה יותר, כך גובר הסיכון להתפתחות סרטן. בשינויים קלים נצפית לעיתים קרובות רגרסיה (נסיגה) של השינויים גם ללא טיפול.
הנחיות לביצוע בדיקות PAP
ההנחיות הנוכחיות במרבית ארגונים המובילים בעולם מורות לערוך בדיקת PAP החל מגיל 21. בדיקת PAP מומלצת כל שלוש שנים (לנשים בדרגת סיכון רגילה) עד לגיל 65. ניתן לשלב עם הבדיקה גם בדיקה לנוכחות וירוס הפפילומה. נשים מעל גיל 65, עם בדיקות PAP תקינות בעשר השנים האחרונות אינן צריכות להמשיך ולערוך את הבדיקה (מכיוון שהסיכון שלהן לפתח מחלה נמוך ביותר).
בדיקת PAP וסרטן צוואר הרחם – מה קורה אם הבדיקה איננה תקינה?
בדיקת PAP היא בדיקה יעילה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. למעשה, סרטן צוואר הרחם שמתגלה היום מצביע על אישה שלא בצעה את בדיקת הסקר על פי ההמלצות. סרטן צוואר הרחם נגרם כמעט תמיד מהדבקה בווירוס הפפילומה. וירוס זה מועבר ביחסי מין, נכנס לתאים, ומביא לשינויים בביטוי גנים חשובים הקשורים לבקרת חלוקת התא.
ההדבקה בפפילומה הופכת לסרטן צוואר הרחם רק לעיתים רחוקות, בתהליך שאורך מספר רב של שנים. עם זאת, השינויים המוקדמים של וירוס הפפילומה ניתנים לגילוי בבדיקת ה – PAP שתוארה. כאשר בדיקת ה – PAP איננה תקינה, עורכים בדרך כלל בדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה. הבדיקה המשלימה החשובה ביותר היא בדיקת קולפוסקופיה. בבדיקה זו בוחן הרופא בעזרת מיקרוסקופ את צוואר הרחם, לאחר צביעתו, כדי לזהות אזורים חשודים.
האזורים החשודים מאופיינים על ידי צביעה לא תקינה, מראה כלי דם מיוחד, ועוד. במידה שהתגלה אזור בלתי תקין ייקח הרופא דגימת רקמה (ביופסיה) מהנגע. המשך הטיפול יכול לכרות כריתה של הנגע (באמצעות לייזר, חשמל, חיתוך כירורגי) או טיפול כולל יותר במידה והתגלה סרטן בצוואר הרחם. כדאי לציין ששיעור סרטן הרחם בישראל נמוך למדי – ובאמצעות הקפדה על ביצוע בדיקות PAP על פי ההמלצות ניתן להפחית את שיעורו למינימלי.