שבץ מוחי או בשמו הרפואי CVA, נגרם כתוצאה של הפסקת זרימת דם לחלק מהמוח. זאת כתוצאה מסתימה או התפרצות שלכלי דם באזור.
תהליך השבץ הוא מהיר, ובמהלכו ישנו מוות של חלק מהמוח, בין אם חלק קטן מאוד ובין אם חלק מרכזי ונרחב מאוד, מעין נמק אזורי, המשפיע באופנים שונים על תפקוד המוח וכן באופן ישיר על תפקוד מערכות בגוף בהן מערכת העצבים לדוגמה.
השבץ נמצא בין המקומות הראשונים בסיבות המוות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, אחרי מחלות הלב והסרטן למיניהן. הוא עלול להיגרם עקב: לחץ דם גבוה, כולסטרול (להרחבה: הקשר בין כולסטרול לשבץ), תזונה לקוייה, עישון, חשיפה ממושכת לקרינה וזיהום אוויר, השמנת יתר, שתייה מרובה של אלכוהול, אי תזוזה גופנית וצריכה בלתי מבוקרת של מלחים במזון.
הפגיעה יכולה להיות בכל אחת מאונות המוח או בגזע המוח-זוהי הפגיעה הקטלנית ביותר.
ישנם כמה סוגי שבץ מוחי:
- אירוע חולף: או בשפה המקצועית TIA , נעלם די מהר ועלול להשאיר אחריו שרידים.
- שבץ כתוצאה מדימום מוחי: כאשר כלי דם במוח נפרץ, דרכו נכנסת כמות אדירה של דם המציפה את האיזור במוח ועל ידי כך, חוסמת הגעת זרימת דם שוטפת, מעבר לכך, אל האיזור ואף יותר מכך. במקרה כזה, יש לאתר את מוקד הדימום ולנקז את הדם משם כמה שיותר מהר, אם כי הנזק בלתי הפיך.
- שבץ כתוצאה מסתימה עורקית במוח (שבץ איסכמי): אשר נגרם כתוצאה מחסימת כלי דם במוח בידי קרישות יתר בדם, דבר אשר מונע מזרימת הדם התקינה מלהגיע לאיזור הפגוע ובכך מזיק לרקמותיו. הנזקים במקרים כאלו יכולים להיות מעטים אך גם נרחבים, תלוי ברמת הפגיעה ובאיזור הפגיעה.
במקרה של סימנים מחשידים לשבץ, יש לקבל טיפול מיידי, על מנת למנוע הרס גדול יותר ואף מוות, שכן הסטטיסטיקה עומדת של אחד מתוך עשרה הלוקים בשבץ מוחי, מוצאים את מותם בעקבותיו.
לעומתם, כשלושת רבעי מן הנפגעים יוותרו עם נכות מסויימת, קטנה או גדולה ועם הגבלה תפקודית מסויימת, כתוצאה מכך.
הסימנים לשבץ:
- דיסאורייניטציה רגעית.
- בלבול ואיבוד שיווי משקל.
- איבוד קשר תקשורתי לרגעים מסויימים.
- חוסר תחושה באיברים מויימים, לרוב גפיים או שרירי הפנים.
- טשטוש ראיה, כאב ראש חמור, ורטיגו.
- עקצוץ בגפיים, חולשת איברים פתאומית, איבוד כושר הדיבור לזמן קצוב ואי יכולת לבצע פעולות מסויימות גם אם מתבקשות.
תוצאות השבץ המוחי יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים הבאים:
- תחושת נימול, שריפה, קור, חום, עקצוץ או חוסר תחושה בגפיים, לרבות אי יכולת תזוזה
- פגיעה בכושר הדיבור: דיבור לא ברור, חלש, צרוד, אי יכולת פיסית להתבטא.
- פגיעה בכושר השמיעה באוזן אחת או בשתיהן.
- פגיעה ביכולת הבליעה ו/או הלעיסה.
- בילבול וחוסר התמצאות, עד כדי אי יכולת להזכר ולקשר בין שמות לפרצופים, גם מוכרים.
- לחץ דם ומדדי סוכר גבוהים.
- חולשה, קשיים בהליכה, בישיבה ובכלל ביכולת היציבות והופעת דופק חלש.
- חוסר שליטה או שליטה ברמה החלקית על הסוגרים.
- מוות מוחי או מצב של "צמח".
- תחושת נפשית קשה עד כדי דכאון וחרדה מן המצב החדש ומחוסר היכולת לתפקד כבעבר,
כל תחושות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בירידה דרסטית במצב הרוח עד כדי התפרצויות זעם ובכי בלתי נשלט, חוסר תיאבון, חוסר שינה וחוסר עניין במתרחש סביב באופן כללי.
הטיפול
בדיקה והערכה ראשונית של CT על מנת לאמוד את היקף הנזק ומיקומו במוח, ניקוז הדם במידת הצורך, מתן תרופות ממיסות קרישי דם, הורדת רמת לחץ הדם והסוכר בגוף, ובשלב יותר מאוחר שילוב של פיזיותרפיה ושיקום, על מנת להשיב לנפגע רמה כלשהי של תפקוד.
טיפולים משלימים:
תזונה נכונה, למניעת הישנות השבץ ומניעת דכאון שאחרי, הדלה בחלבונים ועשירה בפחמימות, מתן ויטמינים מקבוצות ה-בי, סי, חומצה פולית ותוספת מגנזיום.
עיסויים רפואיים, בעיקר את האיברים שנפגעו ופחות מתפקדים, הכולל שמנים רפואיים אשר להם גם סגולות הרגעה.
צריכת מזון בעל ריכוז גבוה של אנטי אוקסידנטים, המסיעים במניעת התחמצנות הכולסטרול בגוף, כגון: עגבניות, רימונים, ואפילו כוסית אחת של יין אדום יבש פעם בכמה ימים.
בנוסף אורח חיים לחוץ פחות. הקפידו לצחוק ולהתעמל. הצחוק טוב לבריאות ושילובו עם פעילות גופנית ויציאה לאוויר הצח, עשויה לכל הפחות להפיג את הדכאון ולכל היותר לסייע לשיקות הכללי והגופני של הנפגע.
מקורות: