פטרייה וגינאלית (נרתיקית) הינה בעיה גניקולוגית נפוצה למדי הנגרמת במרבית המקרים ( למעלה מ-90%) מפטרייה הנקראת קנדידה אלביקנס ( Candida albicans) .
שכיחות הבעיה היא גבוהה למדי ונראה כי שלוש מתוך ארבע נשים תסבולנה מפטרייה וגינאלית לפחות פעם אחת במהלך חייהן.
חשוב לציין כי פטרת פטרייה וגינאלית אינה נחשבת למחלת מין מדבקת כמו זיבה או עגבת, אך עדיין כ-15% מן הגברים אשר מקיימים יחסי מין עם נשים סימפטומטיות עלולים להידבק במחלה ולפתח תסמינים.
מדוע נגרמת הפטרייה?
הפטרייה נוטה להימצא באזורים חמים ולחים בגוף כגון חלל הפה, פי הטבעת ואברי המין. הימצאותה של פטרייה זו בנרתיק או באיברים אחרים אינה בהכרח מהווה בעיה ובמרבית הזמן הפטרייה שייכת לאוכלוסיית החיידקים והפטריות אשר אינם מזיקים לנו.
חיידקים אחרים הנמצאים באופן טבעי בנרתיק לרוב מונעים את ההתרבות של פטריית הקנדידה. במצב בו נוצר חוסר איזון או ירידה משמעותית בחיידקים אלו, יכולה הפטרייה להתרבות ולגרום לזיהום סימפטומטי .
מהם גורמי סיכון להתפתחות פטרת סימפטומטית?
כנזכר, כל מצב הגורם לשינוי באוכלוסיית החיידקים הטבעיים בגוף הן בשל מחלה או בשל טיפול אנטיביוטי כלשהו, עלול להוביל למצב.
גורמי סיכון עיקריים כוללים:
- טיפול אנטיביוטי – ישמיד את החיידקים "הטובים" בנרתיק ויאפשר התרבות של הפטרייה.
- סכרת.
- שימוש בתרופות סטרואידיות המדכאות את מערכת החיסון הטבעית.
- מחלות כשל חיסוני כגון נגיף האיידס (עד כ-90% מחולי איידס סובלים מבעיה זו).
- הריון.
- חתכים בנרתיק (כתוצאה משימוש לא תקין בטמפונים או בשל יובש נרתיקי).
- שימוש בסבונים "המיועדים" לנרתיק כגון "פמינה" .
- שינויים הורמונאליים כגון ביוץ, גיל מעבר, גלולות למניעת הריון ועוד.
- שינויים הורמונאלים שנגרמים כתוצאה מטיפולי פוריות.
תסמינים עיקריים:
- גרד חזק בנרתיק ובמפתח הפות.
- הפרשה פטרייה וגינאלית – לרוב מוגדרת כלבנה -אפורה וסמיכה מאד
- שריפה או כאב בעת מתן שתן – דיזוריה.
- כאבים בעת קיום יחסי מין.
כיצד מאבחנים?
הדרך העיקרית בה מאבחנים את הפטרייה היא באמצעות שתי בדיקות. האחת בדיקה פיזיקאלית ואילו השניה היא בדיקת ההיסטוריה רפואית של המטופלת. הבעיה נוטה לחזור על עצמה ועל כן נשים הסובלות ממנה זו באופן כרוני, כבר יודעות לאבחן מתי מתחולל זיהום.
במקרים בהם הפטרייה היא עמידה ואינה ניתנת לריפוי על ידי טיפול תרופתי סטנדרטי, יעלה הצורך לביצוע בדיקות נוספות לצורך הבנת הסיבה.
יש לציין שפטרת זו אינה קשורה לפטריה בציפורניים (להרחבה בנושא זה באתר פונגוס)
בדיקות כוללות :
- ביצוע משטח נרתיקי, בכדי לקבוע את סיבת הזיהום ומקורו (פטרייתי, חיידקי או כתוצאה מפרזיט ).
- לקיחת דגימה מן ההפרשה לצורך התבוננות תחת מיקרוסקופ.
- ביצוע משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) לצורך שלילת נגעים טרום ממאירים וממאירים.
- ביצוע בדיקות דם לצורך זיהוי נוגדנים (חלבונים של מערכת החיסון) נגד קנדידה. לרוב בדיקה זו נעשית במצבים בהם הזיהום מתפשט והופך להיות מערכתי.
כיצד מטפלים?
כאשר קיימת אבחנה של פטרת מומלץ למגר את הבעיה באמצעות טיפול תרופתי. חלק מן התרופות ניתנות לקנייה ללא מרשם רופא ובאות במגוון צורות כגון כדורים, נרות ומשחה.
ההחלטה באיזה אמצעי להשתמש תלויה לרוב בחומרת המצב. אחוז הריפוי מתרופות אלו הוא גבוה למדי ועומד על בין 75-90% .
בעיה עיקרית בסוג טיפול זה היא כי אחוז גבוה מאד של נשים מאובחנות כסובלות מפטרייה כאשר הן לא, ובמצבים נדירים, בעיקר באוכלוסייה הסובלת מתפקוד לקוי של מערכת החיסון, הזיהום הנרתיקי עלול להתפשט ולהפוך לכלל מערכתי. מצב זה הינו מסכן חיים ומחייב טיפול מהיר (טיפול אנטי-פטרייתי ורידי) תחת אשפוז.