האם את מרגישה כבר מספר חודשים חולשה כללית, תשישות, כאבים במפרקים ובשרירים, עייפות כרונית ודיכאון?
הרופאים אינם יודעים מהי הסיבה, בדיקות הדם הכלליות שלך תקינות ולא נמצאה שום סיבה פיזיולוגית היכולה להסביר את התופעות הללו?
ישנם אנשים שאף חושבים שאת "משוגעת", חולת נפש וממציאה מחלות?
רגע לפני שאת מאשפזת את עצמך בבית חולים פסיכיאטרי אולי כדי שתבקשי בדיקות נוספות לבדוק האם את סובלת מפיברומיאלגיה, או בשמה העברי "דאבת השרירים".
פיברומיאלגיה נחשבת למחלה ריאומטולוגית ומטופלת על ידי רופא פנימאי מומחה בריאומטולוגיה.
מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה הינה תסמונת המוכרת לעולם הרפואה כבר מהמאה ה-19 ומאופיינת כמכלול של תסמינים וסימפטומים גופניים ונפשיים שונים הכוללים:
- כאבים כרוניים בכל הגוף, כאבים המוגדרים כשורף, מכרסם ורגיש.
- כאבים בשרירים
- שינויים זמניים של צבע העור
- כאבים ונוקשות במפרקים
- תשישות ועייפות קשה, הפרעות שינה (לדוגמא: נדודי שינה, הפסקת נשימה בשינה, התכווצות שרירים בזמן השינה ותסמונת הרגל חסרת המנוח (restless leg syndromeקושי בשינה עמוקה ועוד)
- הפרעות במערכת העיכול, כאבי בטן, התכווצויות בשלפוחית השתן, נפיחויות, שלשולים ועצירויות, תסמונת המעי הרגיז (colon spastic)
- דלקת של תסמונת שורש כף היד, כיווץ שרירי הצוואר,
- הפרעות באופן העיבוד וההולכה של כאב במערכת העצבים המרכזית, כאבי ראש, מיגרנות, דלקת בבורסה של הבלט הטרוכנטרי בעצם הירך (trochanteric bursitis – ), רגישות של הצד החיצוני של הירך.
- רבים מחולי פיברומיאלגיה סובלים גם מתסמונת התשישות הכרונית (CFS – chronic fatigue syndrome), מקשיים בביצוע פעולות פשוטות, הפרעות קשב וריכוז, קהות חושים או עקצוצים ברגליים, פנים בידיים, זרועות, כפות רגליים ועוד, דלקת של העצב. ייתכן שחולים מסוימים אף יחלו בטרשת נפוצה.
פיברומיאלגיה היא תסמונת הפוגעת בכ-2% עד 4% מכלל האוכלוסייה העולמית, אך בעיקר פוגעת בנשים. התסמונת נפוצה בבני 50-25, אך יכולה גם להתרחש בילדים ובקשישים.
מהם הגורמים לפיברומיאלגיה?
הגורם הראשי האחראי למחלה עדיין אינו ידוע, אך ממחקרים רבים שנעשו נמצא שהתסמונת עלולה להתפתח עקב מספר גורמים אשר משולבים יחדיו או בנפרד.
גורמים אלו כוללים: מחלות נפש (דיכאון, חרדה), מצב וגורמי לחץ, מצבי דחק, טראומות פיזיות, התעללות נפשית או מינית או פיזית, שינויים הורמונאליים, שינויים והפרעות במערכת העיכול, שינויים והפרעות בבלוטת התריס (יוצר מופחת של הורמוני הבלוטה), שינויים והפרעות בבלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות (בעיקר ארוכות וקשות), מחלת וירליות, גורמים גנטיים-תורשתיים.
כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?
אבחון המחלה הוא משימה לא קלה, אשר מצריכה מספר קריטריונים ובדיקות רפואיות על מנת לאשש שאכן מדובר בפיברומיאלגיה.
האבחון הראשוני נעשה באמצעות הופעת התסמינים שתוארו לעיל מעל שלושה חודשיים. בדיקות דם ושתן כלליות ובדיקות דם ספציפיות לגילוי פעילות יתר או פעילות חסרה של הורמונים של בלוטת יותר הכליה, בלוטת התריס ועוד.
בנוסף – בדיקות רנטגן, בדיקות הדמיה. מבחן הבודק רגישות יתר במינימום 11 נקודות מתוך 18 נקודות לחיצה הממוקמות באזורי הגוף השונים (כגון: אגן ירכיים, שכמות, צוואר, ירכיים ועוד). כמו כן, יש צורך לערוך אבחנה מבדלת, כיוון שתסמיני המחלה דומים בחלקם למחלות אחרות, כגון: כאבים נוירו פתיים, דלקת פרקים ועוד.
כיצד מטפלים בפיברומיאלגיה?
תסמונת פיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת כרונית, אך היא אינה פרוגרסיבית, משמע לא קיימת הידרדרות גופנית אשר עלולה להוביל למצבי שיתוק, נכות, ניוון שרירים וכדומה.
נכון להיום, עדיין אין בנמצא תרופה אשר יכולה לרפא את החולה ולכן הטיפולים המוצעים הינם טיפולים תומכים-תסמינים, וטיפולים מעולם הרפואה המשלימה, כגון:
- טיפולים פסיכולוגים
- משככי כאבים
- פעילות גופנית, פיזיותרפיה, רפלקסולוגיה, עיסויים שונים
- טיפול באמצעות הידרותרפיה (טיפול במים)
- טיפול תרופתי באמצעות תרופות כגון: סימבאלתה, אמיטריפטילין, איקסל ועוד.