מיומה (או בשמה העברי: שרירן) היא גידול שמתפתח בדופן הרחם, על פני הרקמה השרירית, כתוצאה מהפרשת ההורמון אסטרוגן.
המיומה היא תופעה נפוצה מאוד, ומופיעה אצל כרבע עד מחצית מהנשים בגיל הפריון, כאשר הסיכוי להופעת מיומה גדל עם הגיל. אצל הרוב המוחלט של הנשים מדובר בגידול שפיר, שאינו סרטני.
המיומה יכולה להופיע כגידול יחיד או כמספר גידולים קטנים יחד. היא משתנה בגודלה בין נשים. לרוב המיומה לא גורמת לנזק והיא מתגלה במקריות בבדיקות שגרתיות. בחלק מן המקרים היא מביאה לתופעות כמו דימום או כאב ויש לפנות לטיפול.
קיימים 3 סוגי מיומות:
שמן של המיומות ניתן להן בעקבות מיקומן ברחם.
- מיומה תת- נסיובית (או תת- סרוזית) – מתפתחת מהחלק החיצוני של הרחם החוצה אל חלל הבטן. גורמת ללחץ על הרקטום או על השלפוחית שמתבטאים בעצירות או בעיות במערכת השתן.
- מיומה תוך- דופן- מתפתחת בתוך דפנות הרחם וגורמת ללחץ על רירית הרחם ולהגדלת הרחם. אינה פוגעת בפוריות אך משפיעה על משך ועוצמת הוסת.
- מיומה תת- רירית- מתפתחת מדפנות הרחם פנימה, משפיעה על משך ועוצמת הוסת וגורמת לכאבי מחזור. היא עלולה להביא לעלייה בסיכון להפלות ואפילו לעקרות.
הגורמים להופעת מיומה אינם ידועים לחלוטין, אך נראה כי קיים גורם גנטי המשפיע על הופעתן. בנוסף, נראה כי ניתוח ברחם או גרידה מגבירים את הסיכוי להופעתה.
תסמינים לקיום מיומה:
- כאב באגן או בחלק האחורי של הרגליים
- כאב באזורי הפריון בשעת קיום יחסי מין
- מחזור ארוך מהרגיל, דימום בין ויסתי כבד, כאבי מחזור
- אנמיה
- בטן מוגדלת שנראית כמו בטן הריון
- לחץ באזור שלפוחית השתן שמתבטא בקשיים בנתינת שתן או בהשתנה תכופה
- לחץ באזור המעי שמתבטא בעצירות או נפיחות בבטן.
אבחון וטיפול:
במידה ואחד או יותר מהתסמינים הללו מופיעים, כדאי לפנות לגינקולוג לבדיקת הרחם. בנוסף חשוב לערוך בדיקות תקופתיות מדי חצי שנה.
במהלך הבדיקה, הגינקולוג בודק האם הרחם מוגדלת ולעתים מפנה לסריקת MRI או אולטרה סאונד, שיאשרו או ישללו נוכחות של מיומה. לעתים גם אם מתגלית מיומה אך התסמינים אינם חמורים, הרופא לא ממליץ על טיפול מיידי אלא מסתפק במעקב.
טיפולים במיומה או בתסמיניה:
- הטיפול נחלק בהתאם לסוג המיומה, לתסמינים, גיל האישה והעדפותיה.
- טיפול תרופתי- לעתים ניתנות גלולות או זריקות לעצירת הוסת. לרוב זהו טיפול זמני כיוון
שהמיומה חוזרת. - התקן תוך רחמי- מתאים בעיקר לנשים בגיל המעבר. פוגע בפעילות האסטרוגן, ההורמון שגורם למיומה. מתאים לטיפול במיומה תת- רירית או תוך- דופן.
- אולטרהסאונד- טיפול לא פולשני באמצעות גלי אולטרהסאונד. הטיפול נערך כשהמטופלת נמצאת בתוך מכשיר MRI, כך שהרופא יכול לעקוב אחר מהלך הטיפול ברמת דיוק גבוהה. גלי האולטרהסאונד הורסים את המיומה בלי לפגוע ברקמות שסביבה.
- היסטרוסקופיה– החדרת סיב אופטי לתוך הרחם וכריתה נקודתית של המיומה באמצעות זרם חשמלי. הניתוח נעשה בהרדמה.
- לפרוסקופיה ניתוחית– כריתת המיומה באמצעות סיב אופטי, דרך נקבים זעירים בבטן התחתונה. מתאים לטיפול במיומה תת- נסיובית. הניתוח נעשה בהרדמה.
- חסימת עורקי הרחם- מעין צנתור לרחם, בו מפסיקים את זרימת הדם למיומה תוך שימור הרחם. זהו טיפול חדיש שנעשה תחת שיקוף רנטגן, אך למרות שהרחם נשמר דווח על סיבוכים בהריונות. מתאים לטיפול במיומה תת- נסיובית או תוך- דופן.
- כריתת הרחם- נעשית בניתוח הקלאסי או באמצעות לפרוסקופיה, כלומר דרך נקבים זעירים בבטן באמצעות סיב אופטי.