דילול עוברים הוא פרוצדורה רפואית, שמטרתה להקטין את מספר העוברים בהריון מרובה עוברים, מסיבות שונות. הריונות מרובי עוברים – החל מהריונות של תאומים וכלה בהריונות עם מספר רב יותר של עוברים (שלושה, ארבעה, ואף יותר) טומנים בחובם סיכונים רבים יותר לעוברים ולאם.
ככל שמספר העוברים רב יותר, כך גובר הסיכון למחלות נלוות של הילדים שלעתיד לבוא. דילול עוברים מתבצע בדרך כלל בהריונות הכוללים שלושה עוברים ומעלה. יוצאי דופן הם הריונת של תאומים בהם מתגלים מומים משמעותיים בעובר אחד, בעוד סקירת העובר השני לא מגלה פגמים כלשהם. השיטה הרפואית לדילול עוברים הומצאה ופותחה בשנות השמונים. שמה הרפואי של פרוצדורה זו הוא Selective termination או fetal reduction.
ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיות המשמשות כעזר לבעיות פוריות, ובייחוד השימוש בהפריה חוץ גופית (IVF – In Vitro Fertilization), הובילה לעלייה חדה בשיעור ההריונת מרובי העוברים. בהפרייה חוץ גופית נעשה פעמים רבות שימוש בגישה המעודדת הריונות רבי עוברים. מכיוון שלעיתים מטפלים טיפולים רבים בנשים שתקופת הפריות שנותרה להן קצובה, ויכולתן להיכנס להריון ולשמור עליו לא ברורה, מחזירים לרחם האישה מספר עוברים שיכולים להתפתח.
בשיטה זו נשים רבות מגיעות להריונות מרובי עוברים, עם מספר גבוה של תינוקות ברחם. מספר קריטריונים שונים וקווים מנחים מנסים להגביל את מספר העוברים המוחזרים לרחם בהתאם לגילה של האישה, סיכויי ההצלחה של ההפרייה, ופרמטרים נוספים, במטרה למנוע הריונות מרובי עוברים בלתי רצויים. גם טיפולים הורמונלים ללא הפרייה חוץ גופית, המשפרים את הביוץ באישה, יכולים להביא להפרייה של מספר בייציות במהלך מחזור יחיד ולכן להריון מרובה עוברים.
כיצד מתבצע דילול עוברים?
בדילול עוברים מנסים לגרום למותו של עובר אחד, בלי פגיעה בעוברים אחרים. השיטה המקובלת לדילול עברים היא הזרקת חומר רעיל לליבו של העובר. הדילול מתבצע בשלב מוקדם יחסית, בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון. הפועלה נעשית על ידי רופא נשים, לעיתים קרובות רופא המתמחה בביצוע פרוצדורות בהנחיית גלי על קל (אולטרא-סאונד) כדוגמת דיקור מי שפיר ודגימת סיסי שלייה.
רופא מזהה את העובר באמצעות מתמר על קול, ומזריק לליבו חומר רעיל. החומר המוזרק הוא חומצת אשלגן כלורית (KCL). חומר זה גורם להפרעה חמורה בפעילות הלב העוברי, ובסופו של דבר למות העובר, עם המשך הריון תקין של העוברים האחרים. העובר המת ותוצרי ההריון המלווים אותו נספגים לרוב בגוף האישה או מופרשים ממנה.
סיבוכים
הסיבוכים העיקריים של דילול עוברים הם איבוד ההריון כולו, והשפעה על המשך לידת שאר העוברים במהלך ההריון. ככל הנראה, דילול עוברים מגביר את הסיכון לעיכוב גדילה רחמי (IUGR – intra uterine growth restriction) של יתר העוברים בשיעור של פי 2 לערך.
הסיכון לאובדן ההריון כולו קיים, ועולה ככל שמספר העוברים בהריון גדול יותר. הסיכון לאובדן ההריון לאחר ביצוע דילול עומד על כ- 5% בהריונות של שלישייה, 7% בהריונת של רביעייה, וכ- 11% בהרינות של חמישה עוברים.
בעיות אתיות ומוסריות
קשה להפריד את העיסוק הרפואי בדילול עוברים מהשאלות האתיות והמוסריות המלוות פרוצדורה זו. מחד – בדילול עוברים הורגים באופן מכוון עובר שיכל, ככל הנראה, להתפתח לתינוק בריא. מאידך, לעיתים אין מנוס מדילול עוברים כדי לאפשר התפתות תקינה של העוברים האחרים וחיים "נורמליים" לזוג לאחר הלידה. למעשה, השאלות שמעוררת פרוצדורה זו דומות מאוד לפולמוס הרחב סביב זכותה של האישה להפיל באופן מכוון על פי רצונה בלבד.