תרומת ביציות והפריה חוץ גופית נושאות בחובן אספקטים פסיכולוגים רבים בכל שלבי התהליך ולאחריו. בין אם אלו הטיפולים ההורמונאליים במהלך טיפולי הפריה ובין אם אלו ההשלכות של השגת הריון ולידה מוצלחת לאחר תרומת ביציות.
חוסר פוריות ועקרות הם נושאים שלרוב אנו נוהגים להתבייש בהם ופעמים רבות הדחקה מעכבת אותנו בקבלת טיפול מתאים. הדבר נכון, כמובן, לגבי נושאים רבים ולאו דווקא תרומת ביציות – אולם בהקשר זה הזמן הוא פקטור משמעותי עם השפעה רבה על סיכויי האשה להרות כתוצאה מתרומת ביציות והפריה חוץ גופית.
גם לאחר קבלה והפנמה של בעיית חוסר פוריות אין אנו נותנים לחלוק ולשתף את הקרובים לנו במהרה. פעמים רבות תרומת ביציות שעברנו או טיפולי פוריות שאנו מתכננים לעבור יחשפו לחברים וקרובים רק בשלביו המתקדמים של הטיפול, על אף שמחקרים רבים מצביעים כי שיתוף הבעיה עם משפחה וחברים קרובים עוזרים רבות ומקלים את ההתמודדות עם הרגשות העזים שמעלים נושאים כאובים מסוג זה.
תהליך תרומת ביציות וטיפולי הפריה
לאחר ביצוע כל הבדיקות הרפואיות והסדרת הנושאים המשפטיים, הליכי תרומת ביציות והפריה מלאכותית מתחילים בטיפולים הורמונאליים. לטיפולים הורמונאליים השפעות רגשיות עזות הנוספות לרגשות האופייניים לבעיות פריון (חרדה, מתח, אשמה, כעס, עצב ודיכאון).
בתקופה זו חשובה מאוד תמיכת בני הזוג, בני המשפחה או תמיכתם של חברים קרובים. חד הוריות רבות, הנעזרות בהליכי תרומת ביציות, בוחרות בליווי פסיכולוגי בשלביו השונים של התהליך, חלקן נעזרות בו לכל אורך התהליך – החל משלבי בחינת האפשרות, דרך קבלת ההחלטה ותחילת הטיפולים וכלה בשלבים בהם הושג הריון ונולד הילד לו ייחלו.
לאחר הלידה
לאחר השגת הריון שמסתיים בלידה מוצלחת דרך תרומת ביציות, עולות שתי דילמות עיקריות. דילמות אלו סובבות בעיקרן סביב החשיפה או הפחד ממנה:
האם לספר לילד על הליך תרומת הביציות וההפריה המלאכותית שעברנו? רובן המכריע של נשים ומשפחות בוחרות לשתף את הילד במידע זה. לרוב תוצאות חשיפת תרומת ביציות בפני הילד הן חיוביות ומלוות בתחושת הקלה משמעותית.
תגובות הילדים הן נורמטיביות ונראה כי נושא תרומת ביציות אינו משפיע על הילד כפי שמרבית ההורים חוששים שיקרה.
הדילמה השניה והרצינית יותר היא האם לחשוף את הילד לזהות התורמת (במקרה של תרומת ביציות) או התורם (במקרה של תרומת זרע). במדינות מסוימות פרטיהם של תורמים המוכנים להזדהות נשמרים במאגר ייעודי המאפשר לילד ליצור קשר עם התורמים כשימלאו לו 18 שנים או לחלופין מתחת לגיל 18 בהסכמת ההורים.
גם בנושא זה רובן המכריע של המשפחות בוחר לאפשר לילד את הבחירה כשיגיע לגיל המתאים, אם כי כן קיימת מעט פחות נכונות מצד המשפחות.
החשש מחשיפת האמת לגבי תרומת ביציות והפריה מלאכותית, פעמים רבות נובע מתוך שיקולים דתיים, שיקולים משפחתיים שונים (כמו רקע משפחתי עדה ומגזר) וכן שיקולים תרבותיים וחברתיים. בעוד שחלק מהאנשים רואים תרומת ביציות כדבר מקובל ורצוי, חלקם האחר עשוי לראות תרומת ביציות כחטא (כשמדובר בהיבטים דתיים) או כדבר שמבחינה חברתית אינו מקובל.
תרומת ביציות והפריות מלאכותית נושאות בחובן משמעויות רבות, ההתמודדות גם היא שונה בין אדם לאדם.