מהי פולימיאלגיה

פולימיאלגיה הינה מחלה ממשפחת המחלות הראומטיות (והיא גם אוטואימונית). כלומר, מחלה שאחד מהסימנים המובהקים שלה הינו כאבים חזקים במפרקים השונים, לפעמים ירידה בטווח תנועה ונוקשות. חלק מן החולים מדווח על כאב ניכר במיוחד בשעות הבוקר, כאשר לאחר מכן לאורך היום הכאבים נחלשים מאוד.

למרות שניתן להחלים מהמחלה, הרי שללא טיפול היא עשויה להתארך מאוד. בעזרת טיפול, אפשר להקל על התסמינים השונים וההחלמה המלאה אורכת בין שנה לשנתיים (לפעמים אפילו בתוך תקופה קצרה יותר). למרות שלא הכל ברור בנוגע למנגנון של המחלה והריפוי, ידיעותינו רבות למדי ואתם מוזמנים להכיר כעת את העובדות החשובות. עד כמה המחלה נפוצה, מה בדיוק גורם לה, אילו תרופות יכולות לסייע, והאם יש תופעות לוואי. 

עד כמה נפוצה פולימיאלגיה?

התשובה לשאלה עד כמה נפוצה המחלה איננה מוסכמת על כלל החוקרים. לפי טענה אחת, ישנם חולים במחלה אשר בשל הדמיון בסימפטומים נחשבים בטעות לחולים במחלות ראומטיות אחרות, כגון דלקת פרקים שגרונית. על כל פנים, שיעור החולים במחלה מתוך כלל האוכלוסייה די נמוך, ההערכות נעות בין 0.2 אחוז לבין מחצית האחוז.  

באיזה גיל המחלה פורצת?

פולימיאלגיה נחשבת למחלה של הגיל המבוגר. זוהי מחלה של הגיל השלישי, כאשר הסיכוי לחלות עולה עם העלייה בגיל. בדרך כלל המחלה לא תאובחן לפני גילאי 50 – 60 ובדרך כלל מאוחר יותר. כדאי להעיר בהערת אגב שהרבה יותר נשים מגברים חולות במחלה – רק כשליש גברים והיתר נשים. 

האם אפשר להידבק בפולימיאלגיה?

לא מדובר במחלה מדבקת ומטבע הדברים לא קיים חיסון למחלה. אפשר לומר כי המחלה "פורצת מעצמה", אולם יותר נכון להגדיר אותה כמחלה אוטואימונית, כלומר זו מחלה המקושרת עם מערכת החיסון. בשל סיבה שהמדע טרם הצליח לגלות, ישנם אנשים שבגיל המבוגר מגלים פעילות יתר של מערכת החיסון. במקרה זה, אותה פעילות, ככל הנראה, גורמת לתסמינים ראומטיים ואחרים.

תסמינים

המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבי מפרקים ונוקשות במגוון רחב של מפרקי הגוף. עם זאת, בדרך כלל תהיה מעורבות חזקה של כתפיים וירכיים. סימפטום נפוץ של המחלה מתבטא בכאבים בחגורת הכתפיים וכן מגבלה בתנועה. 

הכאבים לרוב חזקים יותר בבוקר ולאחר מכן נחלשים, אך לא תמיד. אחוז מסוים מהחולים סובל גם מכאבים חזקים בצוואר ובלסת, כאבי ראש ודלקות בכלי הדם. תסמינים נפוצים נוספים הינם כאבים בגפיים, תסמינים דמויי שפעת (חום, תשישות, כאבי שרירים). בדרך כלל יש גם ירידה במצב הרוח, עד כדי דיכאון. 

טיפול בפולימיאלגיה

הטיפול המרכזי כיום הינו מתן סטרואידים. ההחלטה עד המינון וסוג הסטרואידים נקבעת בהתאם לחומרת התסמינים, סוג הכאבים ומצבו הכללי של המטופל. מקובל להתחיל עם מינון ברמה בינונית ובתוך מספר ימים להחליט האם ניתן להפחית את המינון. 

כדאי להוסיף כי אבחון המחלה נעשה בדרך האלימינציה, כלומר, שוללים את קיומן של מחלות אחרות. לעיתים נעזרים בבדיקת דם לשם זיהוי מרכיב דלקתי שמצוי בקרב חלק מהחולים. אם מרכיב הדלקת ניכר, עשוי להידרש טיפול נוסף (הדלקת של כלי הדם עלולה לפגוע למשל בעיניים). 

אילו תופעות לוואי עשויות ללוות את הטיפול המקובל?

לאורך הטיפול המקובל, נהוג לבדוק מזמן לזמן את ההשפעה הגופנית. לסטרואידים, עם כל ההשפעה החיובית יש השפעות לוואי שמצריכות ניטור, למשל, השמנה, עליה ברמת הסוכר, לחץ דם, היחלשות העצמות ועוד. משום כך, גם אם יש הטבה במצבו של החולה והמינון של התרופה יורד, מעקב רפואי נדרש.