השחלה, או בשמה הרפואי, בלוטת המין הנשית, היא אחת משתי בלוטות הרבייה של נשים, הנמצאות משני צידי הרחם, הן דמויות כיס הבנוי בתוך השחלה ומכילות חומר נוזלי, גזים או מוצק למחצה.
תפקידן של השחלות הוא ייצור ביציות והורמונים נשיים, השולטים על הפיתוח של מאפייני גוף נשיים כגון השדיים, צורת הגוף, שיער הגוף, הסדרת המחזור החודשי והריון.
מספר האבחונים לציסטות בשחלות גדל עם היישום הנרחב של בדיקות גופניות סדירות. גילוי של ציסטה בשחלה גורם לחרדה ניכרת אצל נשים, בשל פחדים מפני גידול ממאיר, אלא שהרוב המכריע של ציסטות בשחלות הן ציסטות שפירות.
יחד עם זאת, יש לגלות ערנות למצב בו ציסטות בשחלות עלולות לבשר על תהליך ממאיר בסיסי, או אולי להסיח את דעת הרופא ממצב מסוכן יותר, כגון הריון מחוץ לרחם או דלקת התוספתן. קיים גם סיכוי לקשר הפוך בין ציסטות בשחלות וסרטן השד.
בשל כך, הדרך הטובה ביותר עבור אישה כדי להגן על בריאותה, היא לדעת את התסמינים העשויים להעיד על בעיה משמעותית יותר, ולהקפיד על בדיקות אגן באופן סדיר.
התסמינים להתקיימות ציסטה בשחלה יכולים לכלול כאב עמום באגן, נפיחות, מחזור חודשי שאינו סדיר, כאבים בעת קיום יחסי מין, אי נוחות בגב, עליה במשקל, ושיעור יתר על הפנים או הגוף.
הגורמים לציסטות בשחלות
ציסטות בשחלות יכולות לנבוע מסיבות רבות. הסוג הנפוץ ביותר של ציסטה הוא פוליקולרית, הנובעת מגידול של זקיק. זקיק הוא שק מלא נוזל המכיל ביצים. ציסטות של זקיקים נוצרות כאשר הזקיק גדל מעבר לרגיל במהלך המחזור החודשי, לא על מנת להיפתח ולשחרר את הביצה. הן עשויות להכיל דם השומר מפני פגיעה או דליפה של כלי דם זעירים לתוך שק הביצים.
סוג נוסף של ציסטה בשחלה קשור למחזור החודשי, ונקרא ציסטת גופיף צהוב. הגופיף הצהוב או אזור של רקמה בתוך השחלה, המתרחשת לאחר ששוחררה ביצית מזקיק. אם הריון לא מתרחש, בדרך כלל הגופיף הצהוב מתפרק ונעלם. יחד עם זאת, יתכן שהוא יתמלא בנוזל או בדם ויתפתח לציסטה בשחלה. סוג זה של ציסטה נמצא בדרך כלל בצד אחד בלבד ואינו מייצר סימפטומים.
אנדומטריוזיס הוא מצב בו תאים גדלים מחוץ לרחם, במקום בתוכה. השחלה היא אתר משותף לאנדומטריוזיס. כאשר הוא כרוך בשחלה, באזור רקמת רירית הרחם, הוא עשוי לגדול ולדמם לאורך זמן, ואז לייצר אזור פיברוזיס בצבע חום המכונה לעיתים ציסטת שוקולד.
בנוסף, המצב המכונה תסמונת שחלות פוליציסטיות, מאופיין באמצעות נוכחות של ציסטות מרובות בשתי השחלות. שחלות פוליציסטיות קשורות במספר בעיות הורמונאליות, כגון רמות גבוהות של הורמונים זכריים, והן מהוות את הסיבה הנפוצה ביותר לאי פוריות אצל נשים.
גם מצב של זיהומים באברי האגן, הנקראים מורסות שחלות, יכולים לפגוע בשחלות ובחצוצרות. במקרים חמורים, יכולה מוגלה להתמקם על או סביב שחלות או חצוצרות.
ציסטות שחלות פתולוגיות
מבני פיברוזיס המתפתחים בשחלה, שאינם חלק ממחזור הביוץ, נקראות 'ציסטות פתולוגיות בשחלות'. כלומר, מדובר בגידולים.
גידולים מסוג זה נחלקים לשתי קטגוריות: שפירים או ממאירים. קיימים סוגים רבים של ציסטות פתולוגיות בשחלות והן די נפוצות בקרב נשים צעירות. מספרן של ציסטות אלו אינו פוחת, והן יכולות לגדול במהירות יחסית.
טיפול
הטיפול של ציסטה בשחלה יכול להיות מורכב מהמתנה ופיקוח, כריתה והסרה של הציסטה, הסרת השחלות המושפעות, או אפילו כריתת הרחם, אלא שבדרך כלל נמנעים מכך, אלא אם כן הציסטה מתגלה כסרטנית.
מספר שאלות שכדאי לשאול את הרופא לפני הטיפול בציסטה הן: איזה סוג של ציסטה התגלה? עד כמה משמעותי הוא המצב? מה הפתרון המוצע לטיפול? מה הם סיכויי ההצלחה שלו? האם יש צורך בניתוח? אם כן, מה תהיה התוצאה שלו?
ראו גם:
כשל שחלתי מוקדם
ציסטות בשדיים – מהם הסיכונים?