בעבר, זוג שלא הצליח להיכנס להריון, נאלץ להתמודד עם העובדה שלא יהיו לו ילדים משלו. בהמשך ההתקדמות של האנושות נולדה הברירה לאמץ ילד, ועם התקדמותה של הרפואה המודרנית, נולדה אפשרות נוספת- טיפולי פוריות.
במובן אחד, טיפולי הפוריות הם חדשות מדהימות עבור נשים וגברים שרוצים ילד משלהם. אך לא ניתן להתעלם מכך שההחלטה לעבור טיפולי פוריות היא החלטה כבדת משקל, בעלת השלכות רבות מאוד, וכך גם התהליך עצמו ותוצאותיו. בנוסף לפן הפיזי, בו עוסקים רופאי הפוריות, פעמים רבות יש צורך להתייחס גם לפן הנפשי.
סוגיות נפשיות בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות
הסוגיות הנפשיות הקשורות לטיפולי פוריות מופיעות עם ההחלטה להתחיל בטיפולים, ומקבלות גוונים נוספים ככל שהתהליך נמשך:
- אבל: ההחלטה להתחיל בטיפולים כוללת בתוכה, ברוב המקרים, השלמה עם העובדה שאין אפשרות להיכנס להריון באופן טבעי. הבנה זו עשויה לעורר תחושות של כעס, של חוסר אמון בתפקוד של הגוף וגם בתחושה של אבל.
- פגיעה במיניות: הדרך הטבעית להיכנס להריון היא יחסי מין, אך יחסי מין לא מיועדים רק למטרה זו. טיפולי פוריות דורשים תזמון של פעילות מינית, וזו מאבדת מהספונטניות שלה. יחד עם המתחים האחרים המתעוררים בזמן הטיפולים, עניין זה עשוי להקשות מאוד על היחסים בין בני הזוג.
- התמודדות עם מציאות לוחצת: טיפולי הפוריות הם טיפולים אינטנסיביים שעשויים לגרום לחוסר נוחות וכאב. הם דורשים השקעה של זמן ומשאבים רבים, וכל אלה מהווים גורמי מתח ודחק משמעותיים.
- כישלונות ושחיקה: לא תמיד טיפולי פוריות מצליחים. לעיתים הכישלונות הם רבים וחוזרים לתקופה ארוכה. לעיתים הטיפולים לא מצליחים כלל. נשים מתמודדות עם השאלה של כמה להמשיך ולנסות, האם יש תקווה, האם כדאי לוותר ולחשוב על אפשרויות אחרות. כל הפלה היא התמודדות בפני עצמה, כל טיפול שלא נקלט הוא כאב חדש, וכל אלה מצטברים לרמה גבוהה של שחיקה של הגוף ושל הנפש.
- פגיעה בדימוי הגוף: למרבה הצער, בחברה שלנו עדיין אישה מצופה להביא ילדים לעולם. כשהיא לא מצליחה לעשות זאת, היא עלולה לקלוט מהחברה תשדורת של גוף פגום, אישה מקולקלת וכד'. בנוסף, הטיפולים עצמם עשויים לגרום לשינויים במבנה הגוף (למשל השמנה), וכל אלה עשויים לגרום לפגיעה משמעותית בדימוי העצמי בכלל ובדימוי הגוף בפרט.
- חרדה: חרדה עשויה להתעורר הן בהקשר הפיזי של הטיפולים (מה הטיפולים מעוללים לגוף, איך אפשר לשאת את הכאב ו/או הפולשנות), והן בהקשר המציאותי- האם בסוף התהליך יגיע הילד הנכסף?
- דיכאון: כל הגורמים הנ"ל עשויים להצטבר להשפעה נפשית קשה, וליצור אצל הנשים המטופלות דיכאון- החל בדיכאון קל, וכלה בדיכאון קליני מג'ורי. הדיכאון נגרם בעיקר מחזרה על חוויות קשות, שמקשות על האישה לראות עתיד טוב יותר. כמו כן, עלולות הנשים לחוש תחושת אשמה על כך שאינן מצליחות להרות, ובנוסף גם החרדה ידועה כאלמנט המעודד התפתחות של דיכאון.
התמודדות
הפרק הראשון בהתמודדות עם הקשיים הנפשיים המלווים לטיפולי פוריות היא מודעות לכך. כאשר בני הזוג, או האישה, מודעים מראש לעוצמה הרגשית שמלווה את התהליך של הטיפולים, ולרגשות והתחושות שעשויים לצוץ במהלך הטיפולים, חלק חשוב מהעבודה נעשה.
אם בכל זאת צצים בהמשך הקשיים הרגשיים, חשוב מאוד לתת להם מקום, להתייחס אליהם בכבוד (צריך לזכור שלמצב הנפשי יש גם השפעה על הסיכויים של הטיפולים להצליח). חשוב שהאישה לא תהיה לבד בתהליך ותיתמך על ידי בן זוגה, חברים ומשפחה, וכן חשוב לדעת כי לעוברים טיפולי פוריות עומדות זכויות רבות, להקלה במצבם, לכל אורך התקופה. במקרה הצורך כדאי לפנות לליווי מקצועי אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט.