שיטת הנקודות של שומרי משקל הינה דיאטה המבוססת על חלוקת נקודות לכל סוגי המאכלים. העיקרון הוא שלכל אחד יש מספר יומי קצוב של נקודות אותו אסור לו לעבור, כאשר הוא יכול לבחור מה לאכול במהלך היום, בתנאי שיספור את הנקודות של כל מאכל וידאג שהמספר הכולל לא יעלה על הקצבה היומית.
מטרת השיטה הינה להביא לירידה מאוזנת במשקל, כחצי ק"ג בשבוע, תוך שמירה על כללים ידידותיים ותמיכה קבוצתית. שיטת הנקודות זכתה להצלחה ולמוניטין רב ברחבי העולם ובישראל לבדה יש כ- 500 קבוצות של שומרי משקל.
דיאטה נוספת וחדשה יותר של שומרי משקל היא שיטת נקודות פלוס, המבוססת על חישוב הערך של כל מוצר מזון ומשקה בהתייחס לסך כל השומנים, החלבונים, הסיבים והפחמימות שיש בו.
כיצד מתבצעת השיטה
לכל אדם מותאמת כמות יומית קצובה של נקודות בהתאם לנתוניו האישיים כגון גובה, משקל, מין, גיל, פעילות גופנית ומצבים מיוחדים כמו היריון ולידה. בממוצע לכל אחד יש בין 20 ל- 30 נקודות יומיות ועוד נקודות תוספת שבועית.
חלוקת הנקודות למאכלים היא בהתאם לערך הקלורי שלהם, לכמות השומן שבהם, לערכם התזונתי וכמובן לגודל המנה. כך למשל ניתן לאכול ירקות ללא הגבלה בשל הערך הקלורי הנמוך שלהם וערכם התזונתי הגבוה ולעומת זאת אכילת מאכלים עתירי שומן כמו צ'יפס עלולה "לגמור" את הנקודות היומיות או לבוא על חשבון ארוחה שלמה.
בשיטה זו יש דגש על צריכה של כל אבות המזון ביום, כאשר יש נקודות מינימום יומיות מכל קבוצת מזון (למשל צריך לצרוך לפחות 5 נקודות של פחמימות ביום). מנה ממוצעת של פחמימות שווה בערך 2 נקודות.
בנוסף לכמות הנקודות היומית, ישנה תוספת שבועית של נקודות המאפשרת למעשה לכל אחד לצ'פר את עצמו פעם בשבוע או לחילופין קצת בכל יום. לא ניתן לצבור נקודות ולכן כדאי להשתמש בכל הנקודות. אין טעם להשתמש בפחות נקודות מהקצבה היומית במטרה לרזות יותר, משום שאז לא צורכים מספיק קלוריות והדיאטה הופכת להיות קיצונית מדי.
מאחר שהתקציב לכל אדם תלוי גם בפעילות הגופנית שהוא מבצע ניתן לקבל תוספת נקודות על ידי הגברת הפעילות הגופנית הסדירה, בדרך זו למעשה שומרי משקל מעודדים פעילות גופנית.
כיצד מקבלים נקודות
על מנת להצטרף לדיאטה, יש צורך להירשם לקבוצה של שומרי משקל, במסגרתה מתאימים לכל אחד תוכנית נקודות אישית, וכן נערכים מפגשים קבוצתיים שבועיים שבמהלכה כל אחד נשקל.
במסגרת התוכנית מוצעים תפריטים למשתתפים וכן מחולקת חוברת מתכונים המפרטת את מספר הנקודות בכל מתכון. בעבר ניתן היה להשיג בקלות את הטבלה של שומרי משקל המפרטת כמה נקודות יש לכל מאכל ומהו חישוב הנקודות האישי מבלי להירשם לתוכנית, אולם כיום אין זה כך.
יתרונות השיטה
- אפשר לאכול הכול ואין צורך להימנע ממאכלים מסוימים שאוהבים גם אם הם משמינים.
- השליטה בדיאטה היא בידי האדם שעושה אותה והוא לא תלוי בתפריט שניתן לו על ידי דיאטנים או בתפריט קבוע של שיטת דיאטה מסוימת. כך ניתן לגוון את התפריט ולא לאכול את אותם מאכלים שוב ושוב, מה שמקל על העמידה בדיאטה.
- במקום לעסוק בחישובי קלוריות סופרים נקודות שהוקצבו מראש לכל מאכל, מה שהופך את הדיאטה לפשוטה יותר.
- שיטת הניקוד מעניקה עדיפות למזונות בריאים ומשביעים יותר באמצעות ניקוד יותר אטרקטיבי, למשל לירקות אין ניקוד.
חסרונות
- ספירת הנקודות עלולה להיות מסובכת ומעיקה.
- בשיטה זו קל יותר "לחפף" ולחרוג קצת מכמות הנקודות היומית בשל החופש לבחור מה לאכול.
- השיטה מצריכה הירשמות לתוכנית של שומרי משקל, בניגוד לדיאטות אחרות אותן ניתן למצוא בספרים ובאינטרנט.