הפרעות תקשורת וטיפול קלינאי תקשורת

מי צריך לפנות לקלינאי תקשורת?

לקלינאי תקשורת כדאי לפנות אם אתם סובלים מבעיה כלשהי בדיבור, בשמיעה, בבליעה או בשפה, ולמעשה מכל בעית תקשורת שפוגמת באיכות החיים שלכם או בתפקודים החברתיים.

רבים מהפונים לקלינאי תקשורת הם הורים שמבחינים בבעיה בהתפתחות השפה, בצורת ההגיה או בתקשורת המילולית אצל ילדיהם. אבל גם מבוגרים רבים פונים לקלינאי תקשורת – אם בשל חוסר נוחות מצורת הדיבור שלהם, אם בעקבות בעיה נוירולוגית פתאומית ואם בעקבות הידרדרות יכולות התקשורת עם הגיל.

בנוסף, ישנם אנשים שהשפה היא מרכזית בתחום עיסוקם – אנשי תקשורת, פוליטיקאים וכו'- והם רוצים לשפר את יכולות התקשורת שלהם מבחינת הגיה, קול וכו'.

מהי מטרת הטיפול אצל קלינאי תקשורת?

תפקיד קלינאי התקשורת הוא לסייע למטופל לשפר את יכולות השפה, השמיעה והדיבור שלו, כך שיוכל לנהל תקשורת מילולית תקינה ומובנת ברמה של תפקוד יומיומי.

מהו ההליך הטיפולי?

עוד קודם להליך הטיפולי, קלינאי התקשורת עורך אבחון כדי לקבוע את מידת הפגיעה בתפקוד ואת מקור ההפרעה. לאחר מכן הוא יתאים למטופל תכנית שתכלול הדרכות, תרגולים משותפים ותרגול עצמי של המטופל, והתאמת עזרים טכנולוגים במקרה הצורך. פעמים רבות העבודה מתרכזת סביב שינוי הרגלי דיבור לא נכונים ורכישת הרגלים נכונים.

באילו תחומים מטפל קלינאי תקשורת?

קלינאי התקשורת מטפל בהפרעות מארבעה תחומים: ליקויי דיבור, שפה, ליקויי שמיעה ובליעה.

דיבור – דיבור הוא היכולת להפיק שפה. בכלל הפרעות הדיבור ניתן למנות הפרעות קצב (גמגום, דיבור חטוף- "בליעת מלים"), צרידות או הפרעת קול אחרת שנובעת מבעיה במיתרי הקול, קושי בהגיית צלילים מסוימים כתוצאה מבעיה מוטורית (דיספרקסיה התפתחותית), דחיפת לשון, הפרעות בעקבות שיתוק מוחין, בעקבות סרטן הגרון ועוד.

שפה – הפרעות שפה הן הפרעות תקשורת בתחום ההבנה וההבעה: קשיים בבניית משפטים, בהבנת משמעות המלים, בהתאמת השימוש במלים לסיטואציה, קושי בשליפת מילים. פעמים רבות הפרעות מסוג זה מופיעות כחלק מתסמונות התפתחותיות נרחבות יותר, כמו אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת רט ועוד, אך לעתים הן מופיעות בפני עצמן. תפקידה של קלינאית התקשורת בין היתר לסייע באבחון אוטיזם בגיל צעיר, או באבחון בעיות תקשורת אחרות.

הפרעות שפה יכולות להיווצר עם ההתפתחות או לאחר היווצרות השפה, כתוצאה מגורמים שונים. אפזיה, למשל, היא נזק לאזורי השפה בעקבות פגיעה מוחית, לעתים ללא שיהיה כלל נזק ליכולות החשיבה האחרות. קשיי שליפה, כלומר קושי בהיזכרות במלה הרצויה כגון שם מסוים או מלה ספציפית, זו הפרעה התפתחותית שמופיעה אצל ילדים.

שמיעה – ליקויי שמיעה יכולים להיות מולדים או נרכשים, בעקבות מחלה, שימוש בתרופות, רעש חזק וסיבות נוספות. כשליש מהאוכלוסיה המבוגרת (מעל גיל 60) סובלת מירידה מסוימת בשמיעה בעקבות הגיל.

לליקויי שמיעה ישנה השפעה על יכולות ההבעה כיוון שהשמיעה היא ערוץ התקשורת המרכזי ביותר ולכן חשוב לאתר את ההפרעה בזמן ולטפל בה באמצעות עזרים מתאימים.

תפקיד קלינאי התקשורת לערוך בדיקות שמיעה, להתאים מכשירי שמיעה ועזרים נוספים ולעבוד עם ילדים ומבוגרים לקויי שמיעה.

בליעה – הפרעות בליעה פוגעות פעמים רבות בבהירות הדיבור. אבחון הפרעות אלה נערך בשיתוף עם רופאים ומומחי תזונה והם שותפים לגיבוש תכנית הטיפול.

באילו מסגרות ניתן למצוא קלינאי תקשורת?

קלינאי תקשורת עובד פעמים רבות במסגרות ציבוריות, בין היתר במערכת החינוך ובמערכת הבריאות- בבתי חולים, מכונים התפתחותיים, מוסדות שיקומיים ועוד.
ישנם קלינאי תקשורת גם במגזר הפרטי, בקליניקות פרטיות שלעתים הטיפול בהן מסובסד על ידי קופות החולים.

מה ההכשרה של קלינאי התקשורת?

קלינאי תקשורת לומד תואר ראשון במקצוע באחת האוניברסיטאות או המכללות המורשות, לימודים שניזונים ממגוון תחומים כגון בלשנות, פסיכולוגיה, פיזיולוגיה ועוד. לאחר הלימודים הוא נדרש להתלמד שנה אחת לצד קלינאי תקשורת מנוסה.