פטרת ברגליים היא מחלה זיהומית נפוצה, הפוגעת בעור ובציפורני כף הרגל. הפטרייה היא יצור חי, מורכב מעט יותר מחיידק, המתרבה בדרכים שונות. נבגים של פטריות נמצאים באוויר סביבנו, ומעדיפים במיוחד תנאים של חום יחסי ורטיבות כדי לגדול ולהתרבות.
אצבעות כף הרגל מהוות קרקע מושלמת לפטרת – תנאי החום והלחות, בצירוף מזון זמין (עור יבש) מהווים קרקע פורייה להתפתחותו של זיהום. ניתן להידבק בפטרת בכף הרגל כאשר השמירה על היגיינת כף הרגל לקויה, וכאשר לא נוקטים באמצעי הזהירות המניעתיים הדרושים, שיפורטו להלן.
סימפטומים של פטרת ברגליים
הסימפטומים האופייניים לפטרת בכף הרגל כוללים גירוד וגירוי של העור, חתכים ודימום, המופיעים בעיקר ברווחים שבין אצבעות כף הרגל, ריח רע במיוחד בכף הרגל, אדמומיות בעור, שינויים בצבע הציפורניים בכף הרגל ועיבוי של הציפורן.
בדרך כלל ניתן לאבחן את המחלה באמצעות המראה האופייני של הפטרת, ללא צורך בבדיקות מעבדה או אמצעי עזר נוספים. במקרים חריגים, ובייחוד בפטרת בציפורניים, ניתן לשלוח דגימה של הפטרת למעבדה, שם ינסו לזהותה באמצעות מיקרוסקופ וצביעות שונות. הדגימה נלקחת על ידי גירוד של הפטרת מהציפורן הפגועה.
מניעת פטרת ברגליים
הטיפול הראשון והחשוב ביותר כלל מניעה של התנאים המאפשרים את גדילה ושגשוגה של הפטרת. כאמור, פטרת ברגליים גדלה היטב בתנאים של חום ולחות, לכן כדאי לאוורר את כף הרגל ככל שניתן. שמירה על היגיינה של כף הרגל, רחיצה וייבושה לאחר המקלחת חשובים ביותר.
במקרים בהם יש חשש להדבקה, כדאי לנעול נעלים מתאימות במקלחת. כוחה של עצה זו יפה בעיקר במתקנים בהם קיימות מקלחות ציבוריות ומספר המשתמשים בהם רב. מקלחות אלו מהוות קרקע פורייה להדבקה בפטרת של כף הרגל, המועברות בקלות מאדם למשנהו. לכן, כדאי לנעול כפכפים או נעלים אחרות במקלחות בבריכה, מקלחות צבאיות, מקלחות בטיולים, וכדומה.
לנשים דתיות הטובלות במקווה מומלץ גם כן להיזהר מהדבקה בפטרת. כדי לשמור על תנאי יובש מתאים בנעל, ניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם אבקות שונות המסייעות במניעה של הפטרת.
טיפול בפטרת ברגליים
כאשר חולה סובל כבר מפטרת בכף הרגל, ניתן להציע לו טיפול תרופתי כדי להתגבר על הבעיה. הטיפול הראשוני כולל טיפול תרופתי מקומי של משחות וקרמים הפועלים כנגד פטרת.
כיום, קיימות בשוק התרופות משחות רבות שניתן לרכוש בבית מרקחת גם ללא מרשם. ניתן למרוח משחות אלו על כפות הרגליים פעמיים ביום (מומלץ למרוח אותן על רגיל נקייה ויבשה), ובדרך כלל ניתן לצפות בהטבה ולאחר מכן בריפוי מלא, תוך זמן קצר. דוגמאות למשחות אלו הנפוצות בישראל הן: פטריון, אגיספור, קלוטרימאזול ועוד.
כאשר הזיהום הפטרייתי מערב את אצבעות כף הרגל, לעיתים אין מנוס מנטילתן של תרופות דרך הפה. המשחות הניתנות באופן מקומי אינן מצליחות להגיע לריכוז מספק בתוך הציפורניים, ולכן לא מפריעות לצמיחת הפטרייה שם. תרופה הניתנת דרך הפה (באופן סיסטמי) יעילה יותר במקרים אלו כנגד פטרת בציפורניים.
התרופה שנמצאת בשימוש רחב בישראל היא למיסל (terbinafine) בכדורים. עם זאת, יש צורך בייעוץ כאשר מתכננים ליטול תרופה זו בעת ההיריון או בהנקה. בנוסף, יש צורך בבדיקות דם לעיתים מזומנות כדי לזהות פגיעה אפשרית (ונדירה) של תרופה זו בכבד. תרופה נוספת לטיפול בפטרת הציפרוניים היא ספורנוקס (itraconazole) – האסורה בשימוש בעת ההיריון.
ניתן לטפל בפטרת בציפורניים גם באמצעות טיפולי לייזר, ולאחרונה הטיפול הפך לנגיש יותר, כאשר שווק מכשיר זעיר הנקרא Cure-ex, שמאפשר טיפול לייזר ביתי בפטרת בציפורניים.