פיגור שכלי או לקות שכלית מתבטאת במנת משכל נמוכה, בהשוואה לכלל האוכלוסייה. תסמיני הפיגור השכלי יופיעו כבר מגיל ילדות, כאשר יראה קושי משמעותי ואיחור התפתחותי ברכישת השפה, מיומנויות למידה ומיומנויות הקשורות לפעילות יום יומית.
על פי כללי התקינות הפוליטית, המושג פיגור שכלי הוחלף ב"מוגבלות שכלית התפתחותית". בכדי שאדם יהיה מוגדר בעל פיגור שכלי הוא עלול לסבול מאחד מן התנאים הבאים בדרגות חומרה שונות: חוסר מתאם בין גילו הכרונולוגי ומנת המשכל, חוסר הסתגלות חברתית ואישית, ואיחור התפתחותי משמעותי.
ממה יכול להיגרם פיגור שכלי?
פיגור שכלי או לקות שכלית ייגרמו כתוצאה מבעיה גנטית אוטוזומלית או כתוצאה מבעיה נרכשת-סביבתית. מבחינה גנטית, יסבלו ילדים אלה מבעיות כרומוזומליות או מחלות תורשתיות אחרות, הנגרמות, בין היתר מגיל מבוגר של האם במהלך ההיריון. מבחינה סביבתית הלקות השכלית עלולה להיגרם מזיהומים במהלך ההיריון, לידה טרם זמנה, טראומה או חוסר גירוי סביבתי מתמשך לאורך שנים.
ישנן מספר תסמונות אשר יבטאו פיגור שכלי, כתוצאה מבעיה כרומוזומלית, כמו למשל תסמונת דאון, תסמונת ה-X השביר, תסמונת פריידר וילי (הנגרמת מבעיה בכרומוזום 15), תסמונת קרי דו שה (נובעת מבעיה בכרומוזום 5), פנילקטונוריה, תסמונת רט ועוד. בנוסף לבעיות אלו, פיגור שכלי עלול להתפתח כתוצאה מזיהומים מסוימים כמו אדמת, דלקות קרום המוח, הפרעות וחסרים תזונתיים וחוסר חמצן במהלך הלידה ואחריה.
מידע נוסף על פיגור שכלי באתר 0-15
תסמינים לפיגור שכלי
תסמיני הלקות השכלית עלולים להתבטא בקשיי תקשורת וויסות רגשות ודחפים, תוקפנות במיוחד בעתות מצוקה, התנהגות שאינה מתאימה לסיטואציה ופעילות החוזרת על עצמה. לפעמים אנשים בעלי לקות שכלית יסבלו גם מהפרעות אכילה, הפרעות שינה ועוד, עקב חוסר הבנתם את הנדרש מהם או חוסר רגישות לשינויי הסביבה. הילדים המוגדרים כבעלי לקות שכלית בדרגות חומרה משתנות, ייטו לסבול גם מהפרעות קשב וריכוז, דיכאון, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה והפרעות חרדה.
איך מאבחנים פיגור שכלי?
האבחון יתבצע על פי מספר מבחנים קוגניטיביים, פסיכולוגיים ואחרים. במבחן הקוגניטיבי הוא יימצא עם מנת משכל נמוכה מ- 70, אשר תתבטא בדרך פתירת הבעיות בה הוא משתמש, רכישת מיומנויות חדשות, רכישת שפה, ועד כדי יכולת הפשטה של מצבים מורכבים. ככל שערך זה יהיה נמוך יותר, כך הלקות השכלית תהיה חמורה יותר, ורמת פעילותו תהיה ירודה יותר. מנת משכל נמוכה הינה רק תנאי אחד לשם הגדרת הילד כבעל מוגבלות שכלית, מכיוון שלפעמים לא קיימים התנאים המתאימים לביצוע המבחן, או כאשר קיים פער תרבותי משמעותי בין תנאי חייו של הילד לשאלות הנשאלות.
גילוי מוקדם וטיפול
הגילוי המוקדם והמניעה של לקות שכלית כאשר היא נובעת על רקע כרומוזומלי, יכולה להיעשות עוד במהלך ההיריון. קיימות כיום בדיקות גנטיות, אשר עשויות לקבוע קבוצות סיכון. מעבר לכך, בדיקות אולטרה סאונד לבדיקת סימנים מקדימים כמו עובי עורף העובר, עשויות לרמוז על נוכחות תסמונת דאון. גם במידה וילד אחד במשפחה נמצא עם פיגור, בהריון הבא ההורים יבצעו בדיקות נוספות אשר עשויות יהיו לתת תשובות ברורות יותר.
לקות שכלית אינה תופעה אשר ניתן לטפל בה. אולם, כאשר הילד מוגדר כבעל לקות שכלית גבוהה יחסית, הטיפול המוצע יהיה שילובו בחיים הרגילים ובמסגרת לימודים מיוחדת תוך ליווי ומתן הדרכה צמודה. המטרה תהיה לשפר את המיומנויות האישיות שלו ואת טווח הפעילויות אשר הוא יכול לבצע (מגורים עצמאים, עבודה וניהול הזמן הפנוי).
ישנן מסגרות מיוחדות המשלבות את התלמידים אשר הוגדרו כלקויים שכלית במסגרות לילדים רגילים, במטרה לתת להם נקודת פתיחה טובה יותר, ובכדי שהם יוכלו ללמוד את ההתנהגויות המצופות מהם.