מחקרים רבים נעשים בתחום הפסיכיאטרי של מחלות הנפש, על מנת להבין מה מקורות ההפרעות הנפשיות, מה גורם להן, למה הן קשורות, למה הן גורמות, ואיך ניתן לטפל בהן.
אחד האלמנטים המשמעותיים והמשפיעים ביותר, וגם המוכרים ביותר על ידי החוקרים בתחום, נוגע להבדלים מגדריים בהופעתן של ההפרעות הנפשיות. ישנן הפרעות אופייניות יותר לנשים או לגברים, נפוצות יותר אצל נשים או גברים ועוד. להלן נעסוק בהפרעות הנפשיות המתבטאות במצבים שונים בקרב נשים.
הפרעות שכיחות אצל נשים
באופן כללי, ישנן שלוש קבוצות של הפרעות השכיחות יותר בקרב נשים- הפרעות מצב רוח (ובעיקר דיכאון), הפרעות חרדה, והפרעות אכילה. הפרעות משלושת הקבוצות הללו מופיעות, כמובן, גם אצל גברים, ובשכיחות גבוהה, אך יותר אצל נשים.
קבוצות נוספות של הפרעות שמופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים הן מתחום הפרעות האישיות. הפרעות כגון אישיות תלותית, אישיות נמנעת, והפרעת אישיות גבולית, נפוצות יותר אצל נשים.
הפרעות נפשיות בהריון
במעגל החיים של נשים, ישנם מספר מצבים אשר יכולים להוות טריגר להתפתחותה של הפרעה נפשית. הריון הוא אחד המצבים הללו. אין הפרעות נפשיות שמתפתחות באופן ספציפי דווקא בהריון, אך התקופה של ההריון, עם השינויים ההורמונליים, הפיזיולוגיים והסביבתיים ומצבי הרוח הנלווים אליה, עשויה להוות טריגר משמעותי.
לעיתים גם איזון תרופתי שהושג בהפרעה קיימת מופר בזמן ההריון (גם כי מפסיקים את נטילת התרופה). התופעות הנפוצות המתעוררות בזמן ההריון הן הפרעות חרדה, הפרעת הסתגלות ודיכאון.
הפרעות נפשיות לאחר הלידה
הלידה היא זעזוע לגוף ולנפש. ברב המקרים, הזעזוע הזה נחווה כמשהו חיובי, ולאחר תקופה קלה מסתגלים לשינויים. במקרים אחרים, ישנה תופעה הנקראת baby blues- תחושה של עצבות ודיספוריה לאחר הלידה. גם תחושה זו חולפת עם הזמן. אך במקרים מסויימים, הזעזוע, השינויים ההורמונלים, וגורמים נוספים סביבתיים ואישיותיים, הופכים להפרעה של ממש- דיכאון לאחר לידה.
דיכאון לאחר לידה יכול לפגוע בהנאה מההורות, ועד לחוסר יכולת לתפקד כלל. במקרים קיצוניים, הדיכאון מלווה בתופעות פסיכוטיות, שעלולות להפוך את האם החולה למקור סכנה לתינוקה.
הפרעות נפשיות בגיל המעבר
גם גיל המעבר הוא גיל בו מתרחשים שינויים פיזיולוגיים והורמונליים, היכולים להשפיע על המבנה הנפשי ועל יכולת ההתמודדות של האישה. לא ניתן להתעלם גם מגורמים סביבתיים המתלווים לגיל הזה- יציאה לפנסיה, יציאת הילדים מהבית, הולדת נכדים ועוד.
גיל המעבר מאופיין פעמים רבות בהפרעות הסתגלות, בתחושות דיספוריות ואף דיכאוניות, ובעלייה של תכנים ישנים שלא היה זמן להתמודד איתם בעבר, ועכשיו מציפים את האישה.
טיפול בהפרעות נפשיות
חשוב מאוד לציין, שכל התופעות שתוארו לעיל (מלבד, אולי, דיכאון לאחר לידה), יכולים להופיע אצל כל אחד, בכל תקופה, ובכל מגדר. העובדה שישנן תופעות אופייניות יותר לנשים, או לתקופות מסויימות בחייה של האישה, לא הופכת את ההפרעה עצמה לייחודית או שונה מהופעתה בסיטואציות אחרות.
טיפול בהפרעות נפשיות צריך לכלול מספר אלמנטים שמשתלבים זה בזה- היבט רפואי, היבט נפשי, והיבט חברתי- משפחתי.
בהיבט הרפואי, לעיתים יש מקום להתערבות רופא. הרופא יכול להיות אנדוקרינולוג (מומחה בהורמונים), או רופא פסיכיאטר- בהתאם לסיטואציה.
בדיכאון לאחר לידה, למשל, הרבה פעמים נטילת הורמונים מאזנים מפחיתה את הסימפטומים. כך גם בתופעות נפשיות אופייניות לגיל המעבר. במקרים אחרים, הטיפול יהיה פסיכיאטרי, למשל בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה.
בהיבט הפסיכולוגי, יש להתייחס לגורמים הנפשיים שעולים, החרדות, ועשוייה להיות התייחסות לתפקיד הנשי, או לסיטואציה שהובילה לפרוץ המחלה.
בהיבט החברתי-משפחתי, יש להתייחס למקומה של האישה, רצונותיה, האופן בו הסביבה מקבלת את תחושותיה והתנהגותה וכדומה. יש מקום לעזור לנשים הסובלים מהפרעות נפשיות למצוא את המקום המתאים ביותר עבורן במבנה המשפחתי או החברתי.