פוריות היא מרכיב בסיסי וחשוב בחייהם של רוב הזוגות הבוגרים. הרצון להוליד ילדים הוא רצון אוניברסלי, המצוי בכל תרבות וחברה, ונובע משאיפות אבולציוניות ופסיכולוגיות בסיסיות ביותר. למרבה הצער, אחוז ניכר מהאוכלוסייה סובלים מאי פוריות – חוסר אפשרות להוליד ילדים ללא עזרה רפואית.
קיימוות סיבות רפואיות רבות המובילות לאי פוריות. נהוג לחלק את הסיבות למספר קטגוריות עיקריות: הפרעות בביוץ אצל האישה, פגיעה מכנית אצל האישה, המונעת העברת הביציית אל הרחם, וסיבות ממקור זכרי – בעיקר פגיעה ביצור הזרע או הובלתו.
תחום הפוריות הוא אחד מהתחומים שהתפתח במהירות רבה מאוד בעשרות השנים האחרונות. טכניקות מתקדמות מגבירות מאוד את הסיכוי להבאת צאצאים לעולם גם בקרב זוגות שלא יכלו להוליד קודם לכן. השיטה המהפכנית והמתקדמת ביותר הנפוצה היום היא הפריה חוץ גופית.
מה היא הפריה חוץ גופית?
הפריה חוץ גופית, הנקראת בקיצור IVF או "הפריית מבחנה" היא שיטה שבה מתרחשת הפריית הביצית על ידי הזרע בתנאים מבוקרים במעבדה, כשלאחר מכן מועבר העובר המתפתח בחזרה אל רחמה של האישה. הפריה חוץ גופית מבוצעת היום במרבית בתי החולים המובילים בעולם, מזה מספר עשרות שנים. עד היום, עשרות אלפי ילדים בעולם נולדו באמצעות הפריה חוץ גופית.
הסיבות הרפואיות לביצוע הפריה חוץ גופית
קיימות סיבות רפואיות רבות לביצוע הפריה חוץ גופית. הסיבות השכיחות ביותר כיום הן: פגיעה בפוריות הגבר (זרע בלתי תקין מבחינה מורפולוגית, זרע שנשאב ישירות מהאשך), חסימה במערכת המין הנשית, למשל על רקע של מחלת אגן דלקתית, וגם מצב של אי פריון על רקע לא מוסבר, לאחר שמוצו שיטות אחרות לטיפול, ללא הצלחה.
התהליך הרפואי בהפריה חוץ גופית
הפריה חוץ גופית היא תהליך ארוך ומורכב. בראשיתה של הפרוצדורה הרפואית ניתנים לאשה הורמונים המועדדים את יצירת הזקיקים, כדי לגרום לביציות רבות להבשיל. ההורמונים שבהם משתמשים הם גונדוטרופינים, המופקים בצורות שונות (מופקים משתן אנושי, מסונתזים במעבדה, ועוד).
הורמונים אלו גורמים לאשה להתפתחות ביציות רבות, בניגוד למחזור רגיל בו מתפתחת בסופו של דבר ביצית אחת בלבד (או שתיים – במידה ומתפתחים תאומים). לעיתים משלבים בטיפול הורמונים אחרים, המסייעים לשלוט בתהליך הפיזיולוגי (אנטגוניסטים ואגוניסטים ל – GnRH).
במהלך המחזור עוקבים אחר הזקיקים באמצעות בדיקת על קול ובדיקות דם. כאשר מזהים שהזקיקים הגיעו לרמת בשלות מתאימה, נותנים לאשה הורמון נוסף, הגורם ביוץ תוך כ- 36 שעות. ממש לפני הביוץ שואבים את הזקיקים עם הביציות הבשלות, המוכנות להפריה. תהליך זה מתבצע בדרך כלל בחדר ניתוח תחת הרדמה ואורכו כחצי שעה.
הביציות הבשלות מופרות, בשיטות שונות, תוך שימוש בזרע של בן הזוג או תורם. לאחר ההפריה מתפתחים עוברים, אחריהם מתבצע מעקב במעבדה. לאחר מספר ימים מוחזרים העובר הנבחר (או מספר עוברים) אל רחם האישה, ומתפתח שם להריון תקין.
הפריה חוץ גופית בשילוב הזרקת זרע תוך תאית
שיטה חדשה שפותחה להפריה חוץ גופית כוללת הזרקה ישירה של תא זרע אחד אל תוך הביצית, כדי להפרותה. שיטה זו מכונה ICSI (מבטאים: "איקסי", קיצור של Intra Cytoplasmatic Sperm Injection). טכניקה זו מאפשרת השגת הריון בהפריה חוץ גופית גם לזוגות אצלם הגברים סובלים מבעיית זרע חמורה, גברים שבהם הזרע נשאב ישירות מהאשך ועוד.
סיכויי הצלחה וסיבוכים
סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית משתנים מאוד בהתאם לסיבת אי הפוריות, ובייחוד קשורים לגיל האישה. גיל צעיר מבטיח סיכויי הצלה טובים בהרבה מגיל מבוגר. סיכויי ההצלחה של מחזור אחד של הפריה חוץ גופית נעים סביב 25%.
מכיוון שלעיתים קרובות מחזירים מספר עוברים אל רחם האישה, בתקווה להעלות את הסיכוי להריון תקין, הריונות מרובי עוברים אינם נדירים בהפריה חוץ גופית. כאשר מדובר במספר רב של עוברים, אפשר לערוך "דילול" – פרוצדורה בה מומת אחד (או יותר) מהעוברים כדי לאפשר סיכוי משפור לעוברים אחרים ברחם.
בהפריה חוץ גופית קיים סיכון לתסמונת המוכנה "תסמונת גירוי היתר השחלתי". מתן ההורמונים המגבירים את התפתחות הזקיקים בשחלות (גונדוטרופינים) גורם לגדילה של השחלות, הופעת נוזל בחלל הבטן (מיימת), בצקות ברחבי הגוף, הפרעות אלקטרוליטריות, ועוד.
תסמונת זו יכולה להיות חריפה, ולעיתים אין מנוס מלהפסיק את טיפולי ההפריה המכוונים לשאיבת הביציות, כדי למנוע החמרה של התסמונת. סיבוך אפשרי נוסף של הפריה חוץ גופית הוא הריון חוץ רחמי (אקטופי), המופיע בשיעור גבוה יותר ביחס להריונות ספונטנים.
התינוקות שנולדים בהפריה חוץ גופית הם תינוקות נורמלים לכל דבר, ולא ניתן להבחין ביניהם לבין תינוקות שנולדו לאחר הריונות ספונטנים. קיימים מספר דיווחים על שיעור מעט גובה יותר של מומים מולדים לאחר הריונות שהושגו באמצעות הפריה חוץ גופית, אבל מדובר בנתונים חלקיים בלבד. תינוקות שנולדים לאחר הפריה חוץ גופית נולדים לעיתים עם משקל נמוך מעט מהממוצע.