הריון זה דבר משמח, והריון הוא לא מחלה. אלה שתי נקודות מוצא משמעותיות מאוד, אך הן לא מדויקות.
אישה בהריון נמצאת במצב רפואי מורכב, שדורש התייחסות מיוחדת- גם כדי לשמור על שלומה ובריאותה, וגם כדי לשמור על שלומו ובריאותו של העובר שברחמה.
בעשורים האחרונים, בתרבות המערבית, עולה עוד ועוד אחוז האנשים המטופלים באופן קבוע בתרופות פסיכיאטריות. חלקם סובלים ממחלות פסיכיאטריות של ממש כמו דיכאון, הפרעת חרדה, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה ועוד, והטיפול התרופתי הכרוני מאפשר להם תפקוד טוב והתמודדות סבירה עם חיי היום יום. חלקם נעזרים בטיפול הפסיכיאטרי להתמודדות עם קשיים, משברים או סימפטומים שונים שמופיעים אצלם.
כאשר אישה מבקשת להיכנס להריון, עליה להתאים את אורחות חייה למצב החדש. כאשר מדובר באישה שנוטלת תרופות פסיכיאטריות, עולות שאלות נוספות- האם מותר להמשיך את השימוש בתרופות? מה תהיה ההשפעה על האישה ועל העובר? ומה עושים כאשר נאלצים להפסיק טיפול פסיכיאטרי מועיל?
תרופות והריון
באופן עקרוני, ידוע כי תרופות מסוימות עוברות את מחסום השלייה ועלולות להגיע אל העובר. לכן חילקו את כל התרופות לחמש קטגוריות, על פי מידת הביטחון שלהן בעת הריון.
תרופות בקבוצה A בטוחות לשימוש בהריון. תרופות בקבוצה B נחשבות לבטוחות יחסית, אך אין מספיק מחקרים על בני אדם בתחום. בקבוצה C תרופות שעלולות לסכן את העובר במידה נמוכה. בקבוצה D תרופות שמסכנות את העובר באופן משמעותי יותר. בקבוצה X תרופות שפוגעות בעובר ואסורות לשימוש בזמן ההריון.
שיקולים פסיכיאטרים
רוב ההפרעות והמחלות הנפשיות לא חולפות מאליהן רק בגלל שאישה נכנסה להריון, ולכן יש לשקול כיצד ממשיכים את הטיפול. חשוב מאוד שהפסיכיאטר המטפל ידון עם המטופלת באלטרנטיבות וישקלו את הדרך.
מובן מאליו, שתרופות שנמצאות בקבוצה X לא ירשמו לאישה הרה בכל מקרה. אך כאשר אישה מקבלת תרופות אלה לפני כניסתה להריון, ראוי לשקול מראש החלפה של התרופה, ובמקרים קיצוניים- אף המנעות מכניסה להריון (אם אין אפשרות סבירה להפסיק את נטילת התרופה).
מול עיני המטפלים והמטופלת צריכים להיות שני שיקולים- בריאות התינוק, ומצבה הנפשי של האם. אם סימפטומים קיצוניים וקשים של הפרעה נפשית יתעוררו מחדש בזמן ההריון, לא תהיה זו התפתחות חיובית לא עבור האם ולא עבור העובר. מכאן, שבכל מקרה, לכל החלטה, ישנם יתרונות וחסרונות, וכל בחירה מהווה נטילת סיכון מסוים.
השפעות מוכרות לתרופות ספציפיות
מחקרים נעשים כל הזמן על השפעת התרופות על העובר. כך למשל, פרוזאק (תרופה אנטי דיכאונית ממשפחת SSRI) נחשבת לבטוחה יחסית לשימוש בהריון, אך לטווח הארוך היא מעלה את הסיכוי של העובר לפתח מומים בלב. עם זאת, הסיכוי עדיין קטן ביותר, ולכן מותר לקחת פרוזאק בהריון כאשר אין אלטרנטיבה לייצוב הדיכאון של האם. למידע נוסף: נטילת תרופות נוגדות דיכאון בהריון.
ליתיום, המשמשת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, נחשבת לבטוחה פחות בזמן הריון, והיא ניתנת רק כאשר הסכנה לאם (למשל, כאשר היא נעשית אובדנית ללא הטיפול התרופתי), מוחשית ומטרידה.
בנזודיאזפינים, נוגדי חרדה (כמו ואבן וואליום) לא מומלצים לשימוש בזמן ההריון, גם משום שהם מיועדים לטיפול נקודתי בהתקף חרדה, ולא לטיפול מתמשך במצב כרוני.
בקרב נשים הסובלים מהפרעות פסיכוטיות, ישנם מעט מחקרים על בטיחות התרופות. עם זאת, במקרים אלה המשך הטיפול התרופתי הוא הקריטי ביותר לשמירה על מצב מאוזן של המטופלת. הלידול, תרופה טיפוסית לסכיזופרניה, נחשבת לבטוחה ביותר לשימוש בהריון. גם תרופות אחרות כמו רספירדל וזיפרקסה נמצאו בטוחות יחסית לשימוש. עם זאת, יש מעט מאוד ידע על ההשפעות לטווח ארוך שיש לתרופות אלה על התפתחותו המאוחרת יותר של העובר, לאחר שיוולד.