אנטיביוטיקה לקוחה מהמילה היוונית כנגד החיים (אנטי וביוס). משמעותה של האנטיביוטיקה היא ליצור תרכובת כימית אשר מיועדת להשמיד ולעכב חיידקים או טפילים רגישים אחרים.
אנטיביוטיקה הינן סוג תרופות חדשות יחסית, אשר שיפרו באופן משמעותי את התחלואה והתמותה ממחלות רבות. אם פעם היו רבע מהאנשים מתים כתוצאה מדלקת ריאות, כיום בזכות האנטיביוטיקה, האנשים מוגנים יחסית, כך שמחלה זו למשל הפכה למחלה שכיחה אך קלה.
פעמים רבות, מגלים הרופאים כי אנטיביוטיקה מסוימת לא מסייעת , ולכן מחליפים או מתגברים אותה באנטיביוטיקה חזקה יותר או במינונים כפולים. הבעיה היא שבעקבות שימוש נרחב באנטיביוטיקה ישנם זנים מסוימים אשר פיתחו עמידות כנגד התרופות, וכן שמחלות רבות מצריכות אנטיביוטיקה לזמן ממושך יותר.
באיזו צורות אפשר לקבל אנטיביוטיקה?
ישנם סוגי אנטיביוטיקה שונים ומגוונים אשר מתאימים למטרות שונות, ולכן גם אופן לקיחתם ישתנה ממצב למצב. ישנה אנטיביוטיקה אשר מיועדת להרוג את החיידקים (בקטריוצידית) וישנה אנטיביוטיקה אשר נועדה לעכב חיידקים (בקטריוסטטית). צורות אלו יפעלו על פטריות וחיידקים מסוגים שונים.
בכדי לקבל אנטיביוטיקה אשר תהיה ספציפית לסוג הזיהום, יש לברר תחילה את הסוג המדויק באמצעות בדיקות דם או שתן, בכדי שהטיפול יוכל להיות מהיר ויעיל עד כמה שניתן. במקרים מסוימים יינתנו מספר אנטיביוטיות בכדי לייעל את הטיפול.
ישנה חשיבות מכרעת להמשך הטיפול באנטיביוטיקה גם אם תסמיני הזיהום חלפו. המטרה היא לקטול כמה שיותר חיידקים בכדי למנוע את חזרתם, אשר עלולה להיות עמידה יותר. האנטיביוטיקה, לרוב, תילקח בצורת טבליות, ובמקרים אשר יש צורך בטיפול מהיר ואגרסיבי יותר, היא תינתן ישירות אל הווריד (IV). מעבר לכך, היא יכולה להינתן גם בצורת משחות, אשר עשויות לעזור במופעי זיהום מקומיים, כמו פטריות בנרתיק, שעורה בעין או זיהומים עוריים מקומיים.
כיצד האנטיביוטיקה פועלת?
תא החיידק עטוף בציפוי דק, הנקרא ממברנה, והיא זו אשר שומרת עליו ומגנה עליו מפני מזיקים מהחוץ. את הממברנה עוטף דופן התא אשר הינו חזק ונקבובי, ולמעשה שומר עליה מפני קריעה או התפוצצות כתוצאה מכניסת מים. פגיעה בדופן התא, תגרום לחדירת מים ופיצוץ אוסמוטי של החיידק עצמו. עם זאת, דופן התא אינו יכול למנוע כניסה של מולקולות קטנות הנמצאות בתרופות למשל. החיידקים אשר ממוינים על פי שתי קבוצות עיקריות: חיידקי גראם שליליים וחיידקי גראם חיוביים נבדלים זה מזה בתכונותיהם.
האנטיביוטיקה מצליחה לחדור ביתר קלות לחיידקי גראם חיוביים, מכיוון שהם אינם בעלי קרומית חיצונית. הסכנות הנמצאות בבסיס השימוש בחיידקים היא עצם עמידותם, כך שהרגישות לתרופה תהיה נמוכה. החיידקים שיהיו עמידים יותר יהיו כאלה אשר קצב חילוף החומרים, המטבוליזם והרבייה אצלם הוא איטי יותר, כמו למשל חיידק השחפת.
מעבר לכך, במהלך השנים נוצרים שינויים בתכונת החדירות של הקרומית, או שהחיידק מייצר מנגנון אשר מרחיק את התרופה מתוך התא, למשל כמו בזנים מסוימים של חיידק הקולי (E. coli).
לאילו מחלות האנטיביוטיקה מסייעת?
האנטיביוטיקה מסייעת לחולים ולמחלות רבות, החל ממחלות פשוטות כמו דלקות בגרון או זיהומים בדרכי הנשימה וכלה במחלות אשר דורשות טיפולים אגרסיביים יותר, כמו דלקת בקרום הלב. בכל מקרה, לא ניתנת אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא, וללא הוראות ספציפיות ללקיחתה.
סיכונים של השימוש באנטיביוטיקה
הסיכונים בטיפול האנטיביוטי נובעים מכך שהיא עלולה לפגוע בסביבת הגוף התקינה, כמו במעיים, נרתיק ועור. למעשה, מכיוון שהיא קוטלת אורגניזמים שאינם מזיקים, עלולים לצמוח אורגניזמים שיהיו עמידים וישנו את מאזן החיידקים בגוף. בדרך כלל, בעת מתן אנטיביוטיקה רחבת היקף, אשר פועלת כנגד מגוון רחב של מיקרואורגנזמים, תופעות לוואי אלו יהיו יותר שכיחות.