תסמונת קושינג היא הפרעה היפראקטיבית המשפיעה 
על קליפת המוח וגורמת להפרשת יתר של קורטיזול, המועבר מסטרואידי יותרת הכליה. זוהי הפרעה הורמונאלית נדירה, המתרחשת כאשר הגוף חשוף לרמות גבוהות של סטרואידים. מצב זה עלול להתרחש גם אם אדם נוטל כמות גדולה מידי של קורטיזול או סטרואידים אחרים.
תסמונת קושינג פוגעת בדרך כלל באנשים בגילאים שבין 20 ל-50, ולמרות שהיא נדירה, היא פוגעת ב-15 מיליון איש בשנה בקירוב. בדרך כלל נפגעי המחלה יהיו אנשים מתוחים מאוד, נשים בהריון, אנשים מדוכאים, ספורטאים מקצועיים, אלכוהוליסטים או אנשים הסובלים מהפרעות חרדה.
תסמיני תסמונת קושינג
התסמינים של התופעה יכולים להשתנות מאדם לאדם, אבל אלו התסמינים העיקריים:
- השמנה בפלג הגוף העליון
- זרועות ורגליים רזות
- עייפות קשה וחולשה בשרירים
- לחץ דם גבוה
- רמת סוכר גבוהה בדם
- "פני ירח", פנים עגולות, אדומות ומלאות
- קצב צמיחה איטי בקרב ילדים
- כאבי ראש
- הטלת שתן תכופה
- דילול העור
- שטפי דם
- אוסטיאופורוזיס (עצמות חלשות)
- סימני מתיחה
- אובדן החשק המיני
נשים הסובלות מתסמונת קושינג יחוו לעיתים קרובות תסמינים של צמיחת שיער עודפת על הפנים, הצוואר, החזה, הבטן והירכיים. כמו כן, המחזור החודשי שלהן יהפוך להיות לא סדיר או יפסיק לחלוטין. תסמונת קושינג יכולה לגרום לשינויים נפשיים דוגמת דיכאון, חרדה, או שינויים התנהגותיים. בנוסף יתכנו הופעתם של סיבוכים אחרים, כולל שברים, זיהומים, אי ספיקת לב, פסיכוזות ועוד.
אבחון
רבים מהתסמינים של תסמונת קושינג יכולים להופיע בהתרחשות של מחלות ומצבים רפואיים אחרים. לכן, עם הופעת התסמינים, ייבחן המטופל על ידי רופא המשפחה, וסביר להניח שיופנה אל רופא המתמחה בהפרעות הורמונים.
האבחון ייעשה לאחר בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. הרופא יראיין את המטופל, יבדוק אותו ויזמין מספר בדיקות וסריקות לשם ביצוע האבחנה המדויקת. לעיתים קרובות, צילומי רנטגן של בלוטת יותרת הכליה או יותרת המוח, יעילות לאיתור גידולים. בדיקות אלה מסייעות לקבוע הימצאות רמות עודפות של קורטיזול. ברגע שהמטופל אובחן עם תסמונת קושינג, בדיקות נוספות יתבצעו על מנת לנסות לברר מה גרם לרמות הגבוהות של הקורטיזון בגוף.
טיפול
אפשרויות הטיפול בתסמונת קושינג תלויות במספר גורמים והרופא עשוי לרשום תרופות על מנת לשלוט בייצור יתר של קורטיזול בגוף. גם מתן טיפול תרופתי הפועל על בלוטת יותרת הכליה, או הסרה כירורגית שלה, תהווה אפשרות טיפול בתופעה. במקרים בהם תסמונת קושינג אינה מטופלת, היא יכולה לגרום לסיבוכים.
משאובחן אדם בתסמונת קושינג, חשוב לשמור על התזונה, לצרוך מספיק נוזלים ולנוח. הרופא יכין תכנית טיפול על מנת למנוע סיבוכים נוספים, שכן התופעה משפיעה על כל הגוף ומעמידה את האדם בסיכון לשבירת עצמות, כיבי קיבה ועוד. לכן חשוב לעקוב אחר הוראות הרופא ולמלאן במדויק.
גישת הטיפול הסטנדרטית בתסמונת קושינג היא לחפש גידולים במוח. אם נמצאו גידולים, יבוצעו הליכים הכוללים ניתוח, הקרנות או טיפול תרופתי, על מנת להוריד את רמות הקורטיזון. במקרה של ניתוח, יש לבצעו רק במרכזים רפואיים בעלי ניסיון עשיר, על מנת למזער את הסיכונים ולשמור על פונקציות תפקודיות של יותרת מוח אחרות.
הניתוחים מצליחים בכ – 70% מהמקרים של תסמונת קושינג. ובכ – 20% מהמקרים, סובלים המטופלים מחזרה נשנית מהירה יותר של הגידולים. אך כשמצליח הטיפול להסרת מקור הקורטיזון העודף, רוב התסמינים של תסמונת קושינג ייעלמו בתוך חודשיים עד 12 חודשים.
ראו גם:
תסמונת שיהאן