הרפורמה בשירותי בריאות הנפש

במשך שנים רבות הגוף האחראי על אספקת שירותי בריאות הנפש לתושבי מדינת ישראל הינו משרד הבריאות. משרד הבריאות הוא האחראי על בתי החולים הפסיכיאטריים ועל המרפאות הפסיכיאטריות הקהילתיות.

כבר בשנת 1994, עת נחקק חוק הבריאות הממלכתי אשר בעקבותיו עברה האחריות על אספקת כל שירותי הבריאות לאחריות קופות החולים, היו אמורים גם שירותי בריאות הנפש להיכלל במסגרת החוק. אולם מחלוקות בין גופים שונים דחו רפורמה זו במשך שנים רבות. לאחרונה, בעקבות פסיקת בג"ץ ודו"ח מבקר המדינה, הוחלט על התחלת ביצוע הרפורמה.

מה משמעותה של הרפורמה?

משמעות הרפורמה היא כי שירותי בריאות הנפש יעברו לאחריות ולהפעלה של קופות החולים כפי שכל שירות רפואי אחר נמצא באחריותן.

מטרת הרפורמה היא לאפשר לכל תושבי מדינת ישראל לקבל סל שירותים אחיד וקבוע בחוק גם בתחום בריאות הנפש. מגוון השירותים המוקנים לאזרחי המדינה יעוגן כחלק מסל הבריאות. כמו כן, האחריות לאספקת השירותים תוטל על קופות החולים.

הבעייתיות בשירותי בריאות הנפש כיום

כיום מופעלים שירותי בריאות הנפש על ידי משרד הבריאות. שירותים אלה הינם שירותי הבריאות היחידים שהוקפאו ולא טופלו במסגרת חוק הבריאות הממלכתי בשנת 1994, למרות שהיו אמורים להיות כלולים בחוק.

ההחלטה להקפיא העברתם של שירותי בריאות הנפש לקופות החולים נבעה ממחלוקות הנוגעות לתקציבים ולתחומי אחריות בין משרדי ממשלה שונים כגון משרד הבריאות ומשרד האוצר ובין גופים מקצועיים ואזרחיים אחרים כגון קופות החולים. תהליך אישור הרפורמה התנהל בעצלתיים ובעצם לא התקדם כמעט כלל עד שנת 2012 .

התוצאה היא, כי שירותי בריאות הנפש הוזנחו מאוד. לאורך שנים אלה כמעט לא הועברו תקציבי פיתוח לשירותי בריאות הנפש, משום שההנחה הייתה שבקרוב תיכנס הרפורמה לתוקף. מספר החולים גדל, תקנים כמעט ולא נוספו, המבנים בהם ניתנים שירותי בריאות הנפש, כגון בתי החולים הפסיכיאטריים הוזנחו מאד, עד שחלקם הפכו לבלתי ראויים למגורי אדם.

המחסור בכוח אדם גרם לכך שמטופלים נאלצים להמתין חודשים ולעיתים אף למעלה משנה לקבלת טיפול נפשי. בנוסף, גרם המצב לחוסר שוויון חברתי בקבלת שירותי בריאות נפש. מי שיכול להרשות לעצמו, פנה לקבלת שירותי בריאות נפש פרטיים, שירותים העולים ממון רב. מי שלא יכול היה להרשות זאת לעצמו, נאלץ להמתין זמן רב לקבלת טיפול.

השיפור הצפוי בשרותי בריאות הנפש בעקבות הרפורמה

בעקבות יישומה של הרפורמה צפויים שירותי בריאות הנפש במדינת ישראל להשתפר בצורה משמעותית.

• ההפניה לשירותים אלה תתבצע על ידי רופא המשפחה. התקווה היא כי כך יהפוך התהליך לנורמטיבי, פשוט ונוח יותר לחולים.
• קופות החולים יחויבו בהקמת מרפאות לבריאות נפש ובגיוס כוח אדם טיפולי. הציפייה היא כי בעקבות כך יקוצרו תורי המתנה, ואיכות הטיפול שיקבלו החולים תהיה גבוהה וטובה יותר.
• קיצור תורי ההמתנה יבטיח שירות איכותי ושוויוני לכולם.
• כמו כן, התקווה היא כי קיצור תורי ההמתנה, ומתן שירות זמין יותר לחולים יאפשרו מניעת החמרה במצב הנפשי ומניעת אשפוזים פסיכיאטריים.
• תרופות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים יעוגנו בסל הבריאות וקופות החולים תחויבנה לספק למטופליהן את השירותים המופיעים בסל.

מדוע עברו שנים רבות עד שאושר החוק?

הסיבות שלקח שנים כה רבות לאישור החוק נובעות מכך שהתגלעו מחלוקות תקציביות ועקרוניות בין הגופים האחראיים השונים ביניהם: משרד האוצר, משרד הבריאות, קופות החולים, משפחות של חולים ועוד.

בין הנושאים השנויים במחלוקת:

תקציב, חששות מכך שהמהלך הינו התחלה של תהליך הפרטה של שירותי בריאות הנפש, חשש מחשיפה של המטופלים כאשר יופנו למרפאות "מסומנות" בקופות החולים, ועוד.

כאמור, בעקבות החלטת בג"ץ, הוחלט בכנסת על התחלת הפעלת הרפורמה בצו (עוד לפני סיום הליכי החקיקה). המהלך אמור להסתיים בשנת 2015 .