צרבת הינה מצב בו תכולת הקיבה החומצית חוזרת חזרה מהקיבה אל הוושט. ניתן להגיד כי צרבת היא למעשה תסמין המעיד על בעיה מבנית או כימית במערכת העיכול העליונה.
התחושה העיקרית עליה מתלוננים אנשים סובלים מצרבות, היא תחושת שריפה וצריבה בגרון אשר לעיתים מובילה לכאב חזה, שיעול ואף להקרנה ללסת ולגפיים. במרבית המקרים תחל הצרבת כשעה עד שעתיים לאחר ארוחה ואף תוחמר מאכילת מאכלים מסוימים כגון מזון מטובל מאד ושתיית אלכוהול מרובה.
שכיחות הבעיה גבוהה למדי וכמעט 15% מהאוכלוסייה סובלת ממצב זה בצורה כרונית. צרבת נוטה להתרחש בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים מבוגרים ובמצבים מסוימים כגון במהלך ההריון.
מדוע צרבת מתרחשת?
החיבור בין חלל הפה והלוע לקיבה נעשה על ידי הוושט. הוושט הינה צינור ארוך אשר בתחילתו ובסופו נמצאים שני סוגרים שריריים. הסוגרים נמצאים במצב מכווץ במרבית הזמן (כדי למנוע עלייה חזרה של תכולת הקיבה) ומשתחררים רק לצורך העברת מזון ונוזלים. לצורך העברה זו נרגע הסוגר התחתון (הנמצא בסמוך לצידה התחתון של הסרעפת) ושרירי הוושט מתכווצים.
במצב בו קיימת צרבת, מתרחשים מספר שינויים המורידים את יעילות תהליך הבליעה והעיכול וגורמים להחזר התוכן הקיבתי. שינויים אשר עלולים לקרות כוללים ירידה ביכולת הכיווץ של הסוגר התחתון, שינוי מיקום הסוגר, ירידה במספר וביכולת ההתכווצות של שרירי הוושט, שינויים בהתרוקנות הקיבה ועלייה בלחץ התוך בטני.
גורמי סיכון להתפתחות צרבת
- עישון ושתייה מופרזת של אלכוהול.
- אכילת מזונות מתובלים מאד אשר מעלים את יצור החומצה בקיבה.
- תרופות מסוימות (לדוגמא) תרופות נגד אלרגיות, אשר מורידות את יעילות כיווץ הסוגר.
- סוכרת – מאיטה את תפקוד הקיבה.
- כיב קיבה.
- בעיות מבניות – לדוגמא בקע בסרעפת הוא מצב בו חלק מהקיבה נמצאת מעל הסרעפת.
- הריון – מעלה את הלחץ התוך בטני.
- ריפלוקס.
לאור העובדה כי צרבת רק מהווה תסמין לבעיה אחרת, אבחון הסיבה הנמצאת מתחת לפני השטח הינו חיוני. במצבים בהם הצרבת כרונית, היא עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך לשריר הוושט ולהגדיל את הסיכון להתפתחות נגעים ממאירים באזור.
בדיקות המבוצעות למציאת המקור כוללות את בדיקת האנדוסקופייה, בה מוכנסת סיב אופטי (תחת טשטוש) לבדיקת מערכת העיכול העליונה בכדי לברר האם קיים ממצא פתולוגי. יתרון של בדיקה זו כי ניתן לטפל נקודתית בבעיה ובנוסף לקחת דגימות מאזורים מחשידים.
אפשרות נוספת כוללת שתיית חומר ניגוד ובמקביל ביצוע צילומי רנטגן עוקבים, היכולים לזהות בעיות בבליעה או באנטומיה של הוושט והקיבה. במקרים מסוימים ניתן אף לבדוק את מידת החומציות בוושט ואת עוצמת ההתכווצות של שריר הוושט (בדיקת מנומטריה).
אפשרויות טיפול
אסטרטגית הטיפול תלויה בסיבה לצרבת. במקרים קלים, שינויים באורך החיים הכוללים הפסקת עישון, הפחתה במידת שתיית אלכוהול, הימנעות ממאכלים מסוימים ומאכילה בשעות הלילה המאוחרות, ירידה במשקל ואיזון סוכרת יכולות למעשה לפתור את המצב.
לתוצאות מספקות ניתן לשלב טיפול תרופתי
- תרופות סותרות חומצה כגון טאמס – ניתנות ללא מרשם רופא. החסרון העיקרי שלהם היא זמן הפעולה הקצר והיכולת לטפל בצרבת קלה בלבד.
- תרופות המפחיתות את ייצור החומצה בקיבה כגון אומפרדקס או לוסק. מומלץ להתחיל טיפול בתרופות אלו לאחר התייעצות עם רופא.
- כאשר הבעיה קשה יותר או נובעת כתוצאה ממצבים אחרים, יתכן ויעלה הצורך לבצע ניתוח לחיזוק סוגר הוושט התחתון.