פוסט טראומה אחרי לידה

לידה בעיקרה היא מאורע מאוד משמח. אחרי תשעה חודשים של צפייה דרוכה, מגיע הרגע בו סוף סוף אפשר לראות את התינוק, ומתחילה החוויה המרגשת של ההורות.

כמובן שכאשר ההריון הוא קשה ומכביד (תופעה נפוצה בשליש האחרון של ההריון, כאשר הבטן גדולה וקשה יותר ויותר לעשות פעולות יומיומיות שונות), כך הצפייה לקראת הלידה גוברת.

לידה עשויה להיות חוויה קשה, אם כי מרגשת. הלידה היא כואבת, עשויה להיות מפחידה, ובאופן כללי מעוררת מנעד גדול ורחב של רגשות עוצמתיים ומטלטלים.

ככל שהלידה ארוכה יותר, מכאיבה יותר ומערבת התערבויות רפואיות בחירום (למשל, כאשר יש קושי בלידה, או בעיה כלשהי עם העובר), כך עולה ההסתברות שהיולדת תחווה את הלידה באופן חיובי פחות, ואפילו טראומטי. כמו כן, לעיתים הקשיים והסיבוכים ממשיכים גם לאחר הלידה, מה שמקשה על מצבה הפיזי והנפשי של היולדת ולעיתים אף עלול גרום לסיכון חייה.

לא רבות יודו בכך, שכן קיימת ציפייה חברתית מהיולדת לתאר את הלידה כחוויה חיובית ומשמעותית ("מי בכלל זוכר כמה זה כאב, ברגע שראיתי את התינוק שכחתי הכל…"), אך עבור חלק מהיולדות הלידה היא אירוע שהן לא רוצות לזכור.

במקרים נדירים ביותר, כמעט שאין תיעודים שכאלה בספרות המקצועית, היולדת לא מצליחה להתגבר לבד על חווית הלידה הקשה שלה, ועשויה לפתח סימפטומים טראומטיים, עד כדי אבחון של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

סימפטומים

הפרעת דחק פוסט טראומטית מאופיינת בשלושה סוגים של סימפטומים:

• סימפטומים חודרניים: הסובל מההפרעה חש חדירה לא רצויה של מחשבות על האירוע הטראומטי. קיימות מחשבות, חלומות או סיוטים, כל דבר מזכיר את הטראומה ולעיתים ישנם גם פלשבקים חיים ממש.
• סימפטומים הימנעותיים: הסובל מההפרעה עושה הכול על מנת להימנע ממה שמזכיר לו את הטראומה. על כן הוא עשוי להימנע ממפגשים חברתיים, מקרבה למקום בו התרחש האירוע הטראומטי ועוד.
• עוררות יתר: הסובל מההפרעה מפגין סימנים פיזיולוגיים של עוררות יתר, קושי לישון, דפיקות לב מהירות וכד'.

אבחון פוסט טראומה לאחר לידה

התנאי הבסיסי לאבחון פוסט טראומה הוא קיום של אירוע טראומטי- כלומר אירוע שבו הייתה סכנה לחייו או לשלמותו של האדם או של מישהו קרוב אליו. לידה עשויה להיות אירוע טראומטי, בעיקר כאשר קיימת סכנה ליולדת או לעובר (גם אם הסכנה אינה ממשית, אלא רק נחוותה כך על ידי היולדת).

התגובה הנפוצה יותר לחוויה זו היא דיכאון לאחר לידה. אך כאשר היולדת מראה סימנים מתמשכים של חודרנות, הימנעות ועוררות יתר, יש סיכוי שתאובחן כסובלת מפוסט טראומה.

הסימפטומים עשויים להתבטא בחרדה מתמדת לשלמות התינוק, ובפחד מפני האפשרות שהתינוק יפגע בטעות. תחושות אלה עשויות לגרום להימנעות מטיפול בתינוק, ניסיון להתרחק ממנו (כי הוא מזכיר את הטראומה), קושי להניק אותו ועוד. היולדת עשויה לחוות קשיים בשינה, כי החלומות הם מקור לזיכרונות טראומטיים.

טיפול

גם כאשר הלידה טראומטית, רק 15% מהחווים אירוע טראומטי מפתחים הפרעת דחק פוסט טראומטית. הטיפול בהפרעה זהה ללא קשר לאופיו של האירוע הטראומטי, אם כי במקרה של לידה טראומטית יש צורך להתייחס גם לצרכיו של התינוק שנולד (אי אפשר, למשל, לאפשר ליולדת לא לתפקד כלל תקופה מסוימת, אם אין מישהו אחר שידאג לתינוקה בזמן זה).

הטיפול ב-PTSD יכול להיות לפחות בחלקו תרופתי (תרופות אנטי- חרדתיות), אך עליו להיות מלווה גם בפסיכותרפיה. קיימות מספר גישות טיפוליות ייעודיות לטיפול בפוסט טראומה, שכולן כוללות התמודדות עם האירוע, והפסקת ההתנהגויות ההימנעותיות תוך עיבוד הרגשות שעולים מכך. בטראומה שנגרמת כתוצאה מלידה יש לקחת בחשבון גם רמות הורמונאליות גבוהות, ושינויים פיזיולוגיים אופייניים לאחר לידה.

ראו גם:

עייפות לאחר לידה