מלריה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

רבים מאיתנו וודאי שמעו על "קדחת הביצות" שפקדה את ארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, עת החלו העולים הראשונים להתיישב בארץ. קדחת הביצות הוא השם העממי שניתן למחלת המלריה.

מלריה היא אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר שידע העולם, ועד היום היא גורמת לתחלואה קשה העומדת על חצי מיליארד חולים וכ-2 מיליון מקרי מוות בשנה.

מרבית התחלואה במלריה נמצאת באפריקה שמדרום לסהרה, בהודו ובדרום אמריקה, ולכן על המטיילים לאזורים אלה לנקוט אמצעי זהירות. כ-70 ישראלים נדבקים במלריה מידי שנה במהלך טיולים בחו"ל.

הגורמים למחלת מלריה

מלריה, היא מחלה שנגרמת כתוצאה מנוכחות של טפיל בשם פלסמודיום בתוך תאי הדם האדומים שבגופנו. הדבקה במלריה יכולה להתרחש רק אם היה מגע בין דמו של האדם הנגוע לדמו של האדם הנדבק.

מכיוון שהמחלה מאוד נפוצה באפריקה ושכיחות המגע הישיר בין דמים אינה גבוהה, עולה השאלה כיצד נדבקים? ההדבקה מתווכת על ידי יתושה בשם "אנופלס". היתושה ההרה מוצצת דם מאדם נגוע והטפיל עובר מהקיבה של היתושה לבלוטות הרוק שלה. כשהיא עוקצת אדם בריא, היא מעבירה לו מעט רוק שנגוע בטפיל והוא נדבק. מרבית העקיצות מתרחשות בשעות הערב.

ישנם 4 זנים לטפיל שגורם למחלה, כאשר הזן המסוכן ביותר והנפוץ ביותר הוא פלסמודיום פלציפרום והוא גורם למחלה קשה מאוד.

המחלה כונתה בעבר קדחת הביצות, מכיוון שהיתושים המעבירים אותה נפוצים מאוד ליד מקורות של מים עומדים, כמו ביצות. בזמן שמחלת המלריה הייתה נפוצה בארץ, השכילו המתיישבים להביא אקליפטוסים ולשתול אותם בסמוך לביצות, שם הם גרמו לייבושן ולהרס בית הגידול של יתושת האנופלס.

תסמינים

לאחר העקיצה מגיעים הטפילים לכבד של האדם המודבק, שם הם מתרבים. לאחר תקופה מסוימת של התרבות הם יוצאים לזרם הדם ומתמקמים בתאי הדם האדומים. הטפילים מתרבים בתאי הדם האדומים עד שהתא האדום מתפוצץ והטפילים יוצאים להדביק תאים נוספים.

תהליך זה הוא שיוצר את הקדחת (חום גבוה) שמאפיינת את המחלה. הקדחת מופיעה אחת לשלושה או ארבעה ימים כתלות בזן הטפיל המזהם.

פרט לחום תסמינים נוספים שניתן לזהות הינם: רעד, כאבי פרקים, הקאות, הזעה מרובה, תחושת נימול או דקירות בעור ואנמיה. קיימת פגיעה קשה בכבד, בכליות, בטחול ובמוח. במקרים לא מטופלים ניתן לראות כניסה לתרדמת שתוביל בסופו של דבר למוות.

כיצד נמנעים ממלריה?

הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות כדי לא להידבק במלריה הוא מניעה. פעולה זו הודגמה יפה מאוד בארץ כאשר לאחר התפרצות המלריה בשנות העשרים של המאה הקודמת, ייבשו את הביצות באמצעות אקליפטוסים ומזה 40 שנה לא היו מקרי הדבקה בארץ.

הצעד הראשון במניעה הוא הדברה של היתושים הנושאים את הטפיל הגורם למחלה. ניתן לעשות זאת על ידי יבוש ביצות שסביבן מסתובב היתוש כפי שנעשה בארץ. דרך נוספת היא הדברה של האזורים הנגועים באמצעות DDT, אך היתושים פיתחו עמידות לחומר זה. גידול של דגי גמבוזיה שניזונים מזחלים של יתושי אנופלס, גם הוא עוזר להכחיד את היתושים.

כדי להתגונן אישית, על מי שמטייל לאזורים נגועים, ליטול תרופה בשם "מלרון". יש להתחיל ליטול את התרופה יום לפני הכניסה לאזור הנגוע, ולהמשיך ליטול כדור אחד ליום עד שבוע לאחר עזיבת המקום. כמו כן מומלץ שלא לשהות בקרבת מים עומדים, להימרח בקרם דוחה יתושים, ללבוש בגדים ארוכים ולישון עם כילה.

התרופות לטיפול במלריה נקראות "קינינים" והן מופקות מקליפת עץ הכינין. חשוב מאוד לאבחן את המחלה בהקדם בכדי לתת טיפול מהיר ולמנוע את סיבוכי המחלה הקשים.

ראו גם:
שחפת

קדחת מערב הנילוס

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים

הפורטל המוביל לבריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים. פורטל המקום שבו תקבלי את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: נשים, תזונה, אסתטיקה, גיל ההתבגרות, גיל המעבר,גיל הזהב, רפואה ועוד מגוון רחב של נושאים.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן