מי לא מכיר את תלונות השפעת התוקפת אותנו לעיתים? מי לא נתקל בשיעול טורדני, חום ואותה חולשה כל כך מוכרת שפשוט משתקת אותנו לכמה ימים? שפעת היא אחת המחלות שבעטיה נגרמים הכי הרבה הפסדים של ימי עבודה.
בדרך כלל, מדובר במחלה קלה הנמשכת מספר ימים, אך בכל שנה ושנה אנו עדים למקרי שפעת שהובילו לסיבוכים קשים ואף למוות. אחת לכמה שנים אף נגמרת מגיפה כלל עולמית של שפעת הגורמת לתחלואה מוגברת ולעלייה במקרי התמותה.
שפעת
שפעת הינה מחלה הנגרמת כתוצאה מהידבקות בוירוס האינפלואנזה. לוירוס מספר זנים ותתי זנים, הנבדלים במעט זה מזה. תחלואה קודמת מזן מסוים אינה מספקת הגנה חיסונית להתפתחות מחלה כתוצאה מהידבקות בוירוס מזן שונה, אף על פי שלעיתים תחלואה קודמת תתרום להקטנת הסיכויים להתפתחות מחלה קשה.
יש לציין כי שפעת אינה זהה להצטננות – שתי המחלות נגרמות מוירוסים שונים, וחרף התסמינים הדומים מדובר בשתי מחלות שונות. סימני ההצטננות באים לידי ביטוי בצורה הדרגתית יותר ולרוב הם קלים יותר, בהשוואה לשפעת שמציגה הופעה חריפה יותר. ההבחנה המדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקת מעבדה להגדרת גורם המחלה.
ההדבקה במחלת השפעת נעשית בין יונקים, דרך הפצה של גורמי המחלה באמצעות עיטוש המפזר חלקיקי תרסיס המכילים את הוירוסים. שיטה זו נחשבת ליעילה ביותר, גורם מכריע בעובדה שמדובר במחלה כה שכיחה.
ישנן מספר תרופות, דוגמת טמיפלו, אשר מסייעות בצמצום משך המחלה וביטוייה הקליניים, אולם עיקר הטיפול במחלה הוא במתן טיפול תומך, וחשוב מזה – במניעתה. אנטיביוטיקה אינה חלק מהטיפול בשפעת רגילה, מכיוון שמדובר בוירוס – ולאנטיביוטיקה אין כל השפעה על וירוסים.
שפעת – למה לסבול אם אפשר למנוע?
בדומה למחלות רבות, מודעות לקיום המחלה ודרכי ההידבקות בה מצמצמים מאד את הסיכוי לחלות בה. על החולים בשפעת להקפיד על כללי ההיגיינה הידועים כגון: עיטוש לנייר טישו חד פעמי, שטיפה חוזרת של כפות הידיים ואוורור החללים מעת לעת. אותם כללים חלים גם על אנשים בריאים הנמצאים בסביבת החולים במחלה. דרך מניעה נוספת היא חיסון כנגד מחלת השפעת.
שירותי הבריאות בישראל ממליצים לכלל האוכלוסייה להתחסן כנגד השפעת, ובייחוד לאוכלוסיות הנמצאות בסיכוי מוגבר להתפתחות סיבוכים של המחלה – קשישים, מדוכאי חיסון ואנשים בעלי מחלות כרוניות קשות. אוכלוסיית יעד אחרת היא ילדים עד גיל חמש, משום ששיעור התחלואה בילדים אלו הוא גבוה מאד והם מהווים מקור להדבקה של אחרים.
כאמור, ישנם מספר זנים של וירוס השפעת. חיסון כנגד זן ספציפי אינו מבטיח חסינות מלאה מהדבקה בזן אחר. החיסון עצמו מתבסס על ההערכות ותחזיות שנתיות של הזנים העתידים להיות פעילים יותר בשנה הקרובה – וכנגדם ניתן החיסון.
זו הסיבה העיקרית שבעטיה החיסון ניתן באופן חוזר אחת לשנה. חיסון השפעת מכיל נגיפים מומתים ולכן אינו יכול לגרום להופעת המחלה. את החיסון ניתן לתת דרך זריקה ולילדים צעירים יותר באמצעות תרסיס לאף. יש לציין כי החיסון לשפעת באמצעות זריקה ניתן גם לנשים בהריון, בכדי למנוע הדבקות של מחלת השפעת.
תופעות הלוואי של חיסון נגד שפעת
תופעת הלוואי השכיחה ביותר של חיסון השפעת היא כאב מקומי החולף בדרך כלל עד יומיים מזמן מתן החיסון. ייתכן גם שתופענה תגובות נוספות סביב מקום ההזרקה כמו אודם מקומי ונפיחות. תלונות אחרות, הנפוצות בעיקר בילדים שחוסנו לראשונה כוללות חום, חולשה וכאבי שרירים ב – 48 השעות הסמוכות למתן החיסון.
התפתחות תופעות אלרגיה קשות בעקבות החיסון הן נדירות. ככל הנראה מדובר על רגישות לחלבון ביצה (שבו מסתייעים לפיתוח החיסון), ויש לשקול מתן החיסון באם ידוע מראש על רגישות שכזו. עם זאת חשוב לשוב ולהדגיש כי בסך הכל מדובר בחיסון בטוח ויעיל, התורם לצמצום המחלה והשפעותיה.
ראו גם:
חיסון לשפעת החזירים במהלך ההריון