דלקת בשדיים

דלקת בשדיים היא מצב אשר גורם לרקמת השד של אישה להפוך לכואבת ודלקתית. מצב זה נפוץ יותר בעת ההנקה, למרות שגם נשים שאינן מיניקות, יכולות לפתח דלקת זו.

אחת מתוך עשר נשים מיניקות מושפעות מדלקת בשד, אשר עלולה להתפתח בדרך כלל בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה.

הדלקת משפיעה בדרך כלל על שד אחד, וגורמת לו להיות כואב ונפוח. חלק מהנשים עלולות אף להיתקל בתסמינים דמויי שפעת כגון חום גבוה, כאבים וצמרמורות. יש להתייעץ עם הרופא באופן מיידי כאשר מתעורר החשד לדלקת בשדיים, על מנת שניתן יהיה לבצע אבחון ראוי.

הגורמים לדלקת בשדיים

מצב זה עלול להיגרם בשל סיבות שונות, תלוי אם מדובר בדלקת זיהומית או לא.

דלקת בשד שאינה זיהומית

רוב המקרים של דלקת בשד שאינה זיהומית, נגרמים באמצעות קיפאון חלב, אשר מתרחש כאשר החלב אינו נשאב כראוי מהחזה בעת ההנקה. מצב זה עלול להיגרם במקרים הבאים:

התינוק אינו נצמד היטב אל החזה בזמן ההנקה – משמעות הדבר היא כי לא מספיק חלב נשאב, או שהוא עלול לגרום לכאב בפטמה.

התינוק מתקשה בהנקה – למשל, כאשר התינוק אינו משתמש היטב בלשונו וברצפת הפה על מנת לינוק.

מרווחי זמן גדולים בין זמני ההנקה – למשל, כאשר התינוק מתחיל לישון לאורך כל הלילה.

התינוק מעדיף שד אחד בהנקה – מצב זה עלול להוביל להתפתחות קיפאון חלב בשד השני.

לחיצה על השד – למשל, בשל לבישת בגדים הדוקים, חזייה מגבילה או שינה עם חזייה.

דלקת זיהומית בשד

אם צינורות החלב נחסמות, החלב עלול לקפוא וזיהום עלול להתפתח. חדירת חיידקים לרקמות השד עלולה להיגרם במצבים הבאים: חיידקים בלתי מזיקים אשר חיים בדרך כלל על עור השד, חודרים דרך סדק קטן או באמצעות פציעת העור. בנוסף, חיידקים הנמצאים בפה ובגרונו של התינוק, מועברים באמצעות ההנקה.

אישה עלולה להיות בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת זיהומית בשד במקרים הבאים: אם הפטמה שלה פגומה, למשל, כתוצאה משימוש שגוי במשאבת חלב ידנית, או כאשר לתינוק יש שפה או חיך שסוע.

תסמינים לדלקת בשדיים

לעיתים קרובות, מתפתחים התסמינים במהירות, והם כוללים אזור אדום ונפוח על החזה, אשר עשוי להרגיש חם וכואב, חלק מהחזה נוקשה מעט, האישה חשה כאב שורף, אשר עלול להיות רציף או להתרחש רק בעת ההנקה, ופטמה לבנה או פטמה המכילה כתמי דם.

למעלה ממחצית הנשים הסובלות מדלקת בשדיים עלולות אף להיתקל בתסמינים דמויי שפעת כגון כאבים, חום גבוה של מעל 38 מעלות, רעד וצמרמורות, עייפות, ותחושה כללית רעה.

אבחון דלקת בשדיים

הרופא יכול לאבחן דלקת בשדיים לאחר בדיקת השד ושאלה על התסמינים. לעיתים יתכן שהוא ימליץ לאישה להפגין את טכניקת ההנקה שלה. אם האישה אינה מיניקה, הרופא ירצה לשלול מצבים אחרים כגון גוש בשד אשר עלול להוות סימן לסרטן השד.

דגימת חלב אם

הרופא עשוי להחליט ליטול דגימה קטנה של חלב האם לשם בדיקה. פעולה זו עשויה להיות נחוצה במקרים הבאים: אם לאישה יש דלקת חמורה בשד, אם היא חווה התקפים חוזרים של דלקת בשד, אם אנטיביוטיקה לא שיפרה את המצב, ולשם איתור חיידקים וזיהויים, על מנת לקבוע את תכנית הטיפול.

טיפול בדלקת בשדיים

דלקת בשדיים בדרך כלל ניתנת לטיפול בקלות ורוב הנשים יחלימו בקצב מהיר.

טיפול בדלקת בשד שאינה זיהומית

במקרה זה, ניתן לטפל באמצעות מספר טכניקות של טיפול עצמי כגון מנוחה רבה, שתייה מרובה של נוזלים, משככי כאבים כגון אקמול על מנת להפחית את הכאב והחום. משככי כאבים חזקים יותר אינם בטוחים בזמן ההנקה.

בנוסף, יש להימנע מלבישת בגדים צמודים או חזייה קשה עד שהתסמינים משתפרים. ניתן אף להניח מטלית ספוגה במים חמים על החזה על מנת להקל על הכאב. בהתאם, גם מקלחת חמה או שהייה באמבטיה עשויים לסייע.

טיפ: תמיד מומלץ ללמוד ולהתעדכן על שיטות הנקה (לא להתבייש. אישה אינה אמורה לדעת את הטכניקות הנכונות באופן פתאומי ללא הכנה).

טיפול בדלקת זיהומית בשד

דלקת זיהומית בשד תצטרך להיות מטופלת באמצעות שילוב של הטיפול העצמי לצד טיפול אנטיביוטי, שהוא בטוחה לשימוש בעת ההנקה ואינו מהווה סיכון לתינוק. כמות קטנה מאוד של אנטיביוטיקה חודרת אל החלב ועלולה לגרום לתינוק להיות עצבני וחסר מנוחה, או להפריש צואה רכה ותכופה יותר. תופעות אלו הן בדרך כלל זמניות ויפתרו לאחר שיסתיים הטיפול האנטיביוטי.