האם אתה סובל מכאבי מפרקים בשעות הבוקר?- האם הכאב מופיע בהדרגה ומחמיר בשעת מאמץ?
- האם הכאב מרגיש כמו שריפה בשרירים ובגידים?
- האם אתה חש בנוקשות ובמגבלות בתנועה?
- האם הופיעו אצלך לאחרונה תסמינים של נפיחות, חום ואדמומיות באזור המפרקים?
האם אתה סובל מכאבי מפרקים בשעות הבוקר?אם ענית על חלק מתשובות אלו בחיוב, ייתכן ואתה סובל מדלקת פרקים.
דלקת פרקים הינה שם כללי לקבוצות מחלות אשר פוגעות במפרקי הגוף וגורמות לתסמינים שונים. כיום, נחשבת דלקת פרקים כגורם מוביל המשפיע על בריאות גיל הזהב אשר גורם לנכות. הספרות הרפואית מתארת מעל מאתיים סוגים שונים של מחלות פרקים, אך דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) ושל דלקת מפרקים שיגרונית (rheumatoid arthritis) הם שני הסוגים הפוצים והשכיחים ביותר.
אבחון הדלקת
באופן כללי, כל דלקות הפרקים מסווגות לפי מיקום ומספר המפרקים המעורבים במחלה, הסיווג כולל:
- פגיעה במפרק אחד הנקרא: (מונוארתריטיס, monoarticular Arthritis)
- דלקת פרקים הפוגעת במספר מפרקים (פוליארתריטיס, Polyarticular Arthritis)
- דלקות פרקים הפוגעות בארבעה מפרקים או פחות של הגפיים (Peripheral oligoarticular)
- דלקות פרקים הפוגעות ביותר מארבעה מפרקים של הגפיים (Peripheral polyarticular)
- דלקות פרקים הפוגעות גם בעמוד השדרה (Peripheral with axial involvement).
אבחון כל סוגי דלקות הפרקים נעשה באמצעות לקיחת היסטוריה רפואית ומשפחתית של החולה, עריכת אבחנה מבדלת, שכן התסמינים השונים עלולים לתעתע ולהתרחש גם במחלות אחרות אשר לא קשורות לדלקות פרקים. ולבסוף – בדיקה פיזית בחיפוש אחר סימנים, כגון: אדמומיות, חום, פריחה, נפיחות, שינויים במבנה המפרק, טווח תנועת המפרקים וכדומה. ובדיקות דם, הדמיות ושאיבת נוזל מהמפרק.
טיפול בדלקת פרקים
הטיפול בכל סוגי דלקות הפרקים, כולל:
- מציאת הגורם הראשי להתפתחות המחלה ואו התסמינים
- פיזיותרפיה בשילוב עם פעילות גופנית
- משככי כאב
- מדכאי דלקת שאינם סטרואידים
- קורטיקוסטרואידים
- תרופות מדכאות מערכת החיסונית
- תרופות אשר מפחיתות את רמת חומצת השתן בדם
- במקרים קשים ניתן אף לשלב טיפול כירורגי להחלפת המפרק הפגום
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)
מוגדרת כמחלה של מפרקי הגוף, אשר במהלכה מתקיים אובדן סחוס מפרקי וצמיחת בליטות עצם במפרקים. דלקת מפרקים ניוונית הינה דלקת הפרקים השכיחה ביותר והיא נמצאת בתפוצה גבוהה בעיקר בקרב בני גיל הזהב.
נמצא כי, כ-80 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 65 ימצאו סימנים רנטגניים לדלקת מפרקים ניוונית.
הגורמים כוללים:
אידיופטית (מגורם לא ידוע), הפרעות מבנה שלד מולדות, טראומה, דלקות מפרקים שונות, גיל מבוגר (מעל גיל 65), שינויים בסביבת הסחוס, הפרעות מטבוליות ומחלות הפוגעות במבנה הסחוס.
אדם החולה במחלה זו יתלונן על כאב המופיע בהדרגה, נוקשויות ומגבלות תנועה במפרקים, רעשים וחריקות (קרפטציות) במפרקים הפגועים, נפיחות, אדמומיות באזור המפרק.
אבחון המחלה נעשה באמצעות התסמינים השונים, בדיקות דם ובדיקות רנטגן.
הטיפול כולל:
טיפול בגורם הראשי באם הדבר אפשרי, טיפול סימפטומטי להקלת התסמינים, כגון: פיזיותרפיה, התעמלות ,מקל הליכה או הליכון, גירוי חשמלי עיצבי דרך העור (TENS), תרופות ממשפחת מדכאי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID), קורטיקוסטרואידים בהזרקה ישירה למפרק וניתוחים להחלפת מפרקים.
דלקת מפרקים שיגרונית (rheumatoid arthritis)
מחלה זו מוגדרת כמחלה אוטואימונית (הגוף תוקף את המערכת החיסונית של עצמו ללא סיבה מובנת) וכמחלה ראומטית, אשר מתפתחת בהדרגתיות וגורמת להרס המפרקים אך פוגעת גם במערכות גוף אחרות, כגון: קרום הלב, קרום הריאות, השרירים, עור, כלי דם, בלוטות רוק ודמעות, ריאות ועוד.
תסמיני המחלה, אבחונה והטיפול בה הם בדומה לדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis), בהבדלים אחדים הכוללים:
בדיקת דם לזיהוי הנוגדן העצמי הקרוי גורם שיגרוני (RF). ובטיפול התרופתי הכולל בנוסף: תרופות המשנות את מהלך המחלה (disease-modifying antirheumatic drugs [DMARDs]), מלחי זהב, ותרופות כמו -TNF-α ולאינטרלויקין 1 (IL-1).