נשים המגיעות לגיל המעבר (47-52 בממוצע) נאלצות להתמודד עם השינויים ההורמונאליים בגופן ויחד איתם, עם השלכותיהן הנפשיות.
בסביבות גיל זה, מתרחש תהליך הפסקת המחזור החודשי המלווה בתקופה מתמשכת של אי סדירות הופעת הווסת. תקופה זו נקראת פרימנואופוזה ומאופיינת בשינויים הורמונאליים, תפקודיים ורגשיים רבים אצל נשים אלה.
לעיתים קרובות התסמינים המופיעים בתקופה זו דומים מאוד לאלה של דיכאון ויש נשים המבלבלות ביניהם. יחד עם זאת, אין לזלזל בתסמינים אלה ולבטלם בשל גיל המעבר ובשל כך לא לטפל בהם. ההתייחסות לדיכאון והטיפול הנכון בו עשויים להקל מאוד את ההתמודדות עם תקופת חיים מבלבלת ולא פשוטה זו.
התקופה שלאחר הפסקת המחזור החודשי באופן מלא נקראת פוסט-מנואופוזה ומאופיינת לרוב בהפחתת התסמינים המופיעים בגיל המעבר. יחד עם זאת, הדבר משתנה מאישה לאישה ויש נשים שייקח זמן רב יותר להפחתה של התסמינים גם לאחר הפסקת המחזור החודשי.
גורמים לדיכאון בגיל המעבר
אי סדירות המחזור והפסקתו מובילים לשינויים הורמונאליים רבים בגוף, דבר הידוע כגורם משמעותי בהשפעתו על מצב הרוח (כמו גם אצל נשים בהיריון למשל, או סביב הופעתה הקבועה של הווסת).
גורמים נוספים לדיכאון הינם תורשה והתמודדות עם אבדן כלשהו בחיים (החל במותו של אדם קרוב וכלה באבדן מקום עבודה). נשים בעלות עבר של הפרעות נפשיות, מצבי רוח משתנים או דיכאון במשפחה נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לדיכאון בגיל המעבר.
תסמיני גיל המעבר
התסמינים המופיעים בגיל המעבר הינם בעיקר:
- יובש בנרתיק
- ירידה בחשק המיני
- שינויים בתזונה
- הזעה מרובה
- נטייה לבכי בקלות
- תנודות במצבי הרוח
- הפרעות בשינה
התסמינים מופיעים בעוצמות שונות מאישה לאישה.
יש לשים לב במידה והתסמינים מופיעים בעוצמה חזקה ו/או נוסף להם תחושות כגון:
- הערכה עצמית נמוכה
- תחושות אשמה
- חוסר תקווה, ייאוש
- חוסר הנאה מדברים שנחשבו מהנים
- מחשבות אובדניות
במצב שכזה, אין להקל ראש בהתייחסות לתסמינים המופיעים ויש לפנות לייעוץ מקצועי ולטיפול. ניתן לפנות לרופא משפחה לאבחון וטיפול נאות.
במידה ואינך רואה את התסמינים הנ"ל ובכל זאת את מרגישה תחושות דיכאון רבות המפריעות לתפקוד היומיומי התקין שלך, פני לייעוץ ואל תהססי. זה בטח לא יכול להזיק.
איך מאבחנים?
דיכאון מאובחן לאחר הופעת התסמינים כשבועיים ברצף לפחות. במידה ואת חשה בדיכאון, בדקי את הופעת התסמינים מהרשימה ובחני האם הוא משפיע על תפקודך היומיומי. אל תזלזלי בתסמינים אלה. כדאי ומומלץ לאבחן ולטפל בהם מוקדם ככל שניתן כך שתסבלי כמה שפחות גם אם את חושבת שיעברו בקרוב.
חשוב שתדעי כי ניתן לטפל בדיכאון ואין שום סיבה להתרגל אליו או לנסות לחיות איתו.
טיפול והתמודדות
הטיפול בדיכאון בגיל המעבר הוא בעיקר תרופתי, בשל השינויים ההורמונאליים בגוף.
במקרים של דיכאון קל, ייתכן ומספיק לטפל בדיכאון באמצעות תרופות הורמונאליות ולא יהיה צורך בטיפול אנטי דיכאוני פסיכיאטרי. התרופות ההורמונאליות יטפלו הן בתסמינים הגופניים בתקופה זו (הזעת יתר, יובש בנרתיק) והן במצב הרוח הירוד.
במקרים בהם הדיכאון קשה יותר, הטיפול התרופתי יהיה טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI. כאשר הדיכאון מלווה בחרדות ייתכן והטיפול יהיה גם בבנזודיאזפינים. בהמלצה ובהתייעצות עם הרופא המטפל.
נשים רבות מוצאות מענה טוב ויעיל בטיפול בפסיכותרפיה בהתמודדות עם הדיכאון גם בגיל המעבר, על אף ההקשר ההורמונאלי של הדיכאון. הטיפול מאפשר אוזן קשבת לנשים אלה ובנוסף, לעיתים הדיכאון מתיישב על בעיות בעבר שלא טופלו. הטיפול בפסיכותרפיה ייעשה לרוב במקביל לקבלת הטיפול התרופתי.