למרות שלנשים רבות המושג מחלות שד נקשר אסוציאטיבית לסרטן השד חשוב לדעת שישנם בנוסף סוגים רבים של מחלות שפירות שצריך להיות מודעים אליהן.
השד מורכב משלוש רקמות עיקריות; הרקמה הבלוטית (Glandular tissue) האחראית על ייצור החלב, הרקמה הסיבית (Fibrous Tissue) המפרידה בין החלקים השונים של השד ונותנת לו את יציבותו וחוזקו, ורקמת השומן (Fatty tissue) הקובעת את גודל השד.
רקמות השד עשויות לעבור שינויים במהלך החודש כמו גם עם השנים. שינויים שכיחים הינם שינויים כוללים במרקם הרקמה, שינויים נקודתיים כגון נפיחויות, הפרשות פיטמתיות חריגות, זיהומים ו/או דלקות שונות, שאינם בהכרח מעידים על מצב ממאיר
להלן מספר מחלות שד נפוצות שאינן ממאירות:
ציסטות
באופן טבעי, נוזלים מיוצרים ונספגים בשד במהלך המחזור ההורמונלי החודשי אצל כל אישה, אולם ישנן נשים בעלות נטיה לפתח ציסטות, שהינן שקיקים מלאי נוזל המפתחים בשד ומונעים את ספיגת הנוזל. השכיחות לציסטות עולה בקרב נשים מגיל 35 עד 50, כמו גם בנשים המטופלות בטיפולים הורמונליים. ציסטות רגילות אינן מוגדרות כגידולים ממאירים וישנן עדויות להתפתחות גידולים ממאירים בסמיכות למקום הציסטה במקרים חריגים בלבד.
לנשים רבות יש ציסטות בשד מבלי שאף תהיינה מודעות לכך. במקרים שציסטה מתגלה היא תטופל בדרך כלל בניקוז או במעקב בלבד, כתלות בדרגת אי הנוחות שהיא גורמת למטופלת.
פיברואדנומה (Fibroadenomas)
פיברואדנומה הינו גידול שפיר, המתבטא בנפיחות מוצקה וחלקה, של רקמה בלוטית או סיבית בשד. גידול זה נפוץ יותר בקרב נשים צעירות ועשוי להשתנות בגודלו או בצורתו במהלך המחזור החודשי או ההריון.
במקרה שמדובר בגידול קטן אין צורך בהתערבות כירורגית אלא במעקב בלבד, אך אם חלים שינויים בצורתו או בגודלו של הגידול הוא יוסר בהליך כירורגי פשוט יחסית.
דלקת השדיים (Mastitis)
דלקת השדיים זוהי דלקת הנפוצה בנשים מיניקות. כאשר אחת מהצינוריות המנקזות את החלב מבלוטות החלב של השד נסתמת, או נסדקת היא גורמת לדלקת המהווה קרקע פוריה לזיהום בקטריאלי. במקרה כזה הפטמה דלוקה, גבשושית ורכה.
בשלבים מוקדמים, דלקת כזו יכולה להירפא באמצעות טיפול אנטיביוטי. אם פצע מוגלתי הספיק להיווצר, יש צורך בהתערבות כירורגית באמצעות ניקוזה או הסרתה של המוגלה.
הפרשות פיטמתיות
מאחר שהשד מורכב מרקמה בלוטית, הפרשות פיטמתיות בנשים בוגרות אינן מעידות בהכרח על פתולוגיה, אולם ישנה חשיבות לכך שהאישה תעמוד תחת מעקב רפואי במקרים של הפרשות כאלו.
למרות שכאמור, מחלות אלו אינן מחלות שד ממאירות,במקרים מסוימים הן עשויות להעיד שהאישה הלוקה בהן נמצאת בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד.
סרטן השד
סרטן השד הוא מחלה ממאירה שמקורה בשד, אך היא עלולה לשלוח גרורות אל איברים שונים בגוף. מקור רוב הגידולים הוא בצינוריות (ducts) ולא בבלוטות (glands) החלב. ישנם סוגי סרטן רבים המשתנים בדרגות חומרתם, סרטן השד מופיע אצל נשים בשכיחות גבוהה פי מאה מאשר אצל גברים ומהווה את סוג מחלת הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי ומהווה כשליש מכלל מקרי הסרטן המאובחנים אצל נשים בישראל ולמעשה אישה אחת מכל עשר נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד.
לצורך סיוע ותמיכה כלכלית, רפואית ונפשית בנשים החולות, עומדות לזכותן מגוון זכויות, המסייעות להם במקום העבודה, במימון טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים ועוד. להרחבה: זכויות נשים שחולות בסרטן השד.
נמנה כאן שניים מהבולטים ביותר במבין סוגי סרטן השד:
(DCIS (Ductal carcinoma in situ
ב-DCIS התאים הסרטניים מתפתחים על פני בלוטות החלב והוא נחשב לקל יחסית מכיוון שאינו מועבר לאיזורים אחרים בגוף. מכיוון שכך נשים בעלות גידול זה אינן מבטאות סימפטומים חיצוניים, ועל כן הוא מתגלה רק באמצעות ביצוע ממוגרפיה, שתראה מצבורי קלציום אבנורמליים באזור בלוטות החלב.
למרות שמדובר בסוג סרטן קל יחסית, נשים בעלות גידול זה נמצאות בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן שד פולשני ולכן יש צורך להסירו בשלביו המוקדמים. ברוב המקרים DCIS הינו בר ריפוי אם כי גם כאן יש צורך בביקורת רפואית קבועה.
(IDC (Infiltrating ductal carcinoma
אחד מסוגי סרטן השד השכיחים ביותר ושנחשב למסוכן יחסית מכיוון שהוא, בניגוד ל-DCIS, דווקא כן נחשב לסרטן פולשני המתפשט במערכות אחרות, לרוב דרך המערכת הלימפתית.
בדומה ל-DCIS, מקורו של סרטן זה אף הוא ברקמת בלוטות החלב, אולם בניגוד לו, ישנם סימפטומים חיצוניים המתבטאים ברקמת שד גבשושית מהרגיל.
כאן הטיפול הינו רדיקלי הרבה יותר, ומערב, מעבר למספר ניתוחים שמטרתם הסרה של רקמת השד המכילה את תאי הסרטן ה'ראשיים', גם טיפול כימותרפי והורמונלי מתמשך לצורך דיכוי תאי הסרטן הפולשניים. סוג הטיפול משתנה מחולה לחולה בהתאם לדרגת המחלה, האיזור הנגוע ובריאותה הכללית של החולה.
אבחון וטיפול בסרטן השד
מאחר וסרטן השד נפוץ ולעיתים מתפתח ללא תסמינים חיצוניים ישנה חשיבות מכרעת לביצוע בדיקות שגרתיות של השד. הגישה הרפואית כיום היא לפנות אל ה'אבחון המשולש' המורכב מ-
בדיקה קלינית של השד
הרופא מבצע בדיקה ראשונית של כל איזור השד ומנסה לאתר שינויים פיזיולוגיים נראים לעין.
מבחני דימות
אלו כוללים את בדיקת הממוגרפיה, ממוגרפיה דיגיטלית או האולטראסאונד, או שניהם. בדיקת הדמיה חדשה ופורצת דרך לאבחון של סרטן השד הינה בדיקת אולטרסאונד תלת ממדית – 3D.
ביופסיה לא- ניתוחית
באמצעות מחט עדינה נלקחת דגימה מהאיזור החשוד כנגוע במחלת שד כלשהי. הדגימה נשלחת למעבדה לצורך אבחון המחלה.
ביופסיה ניתוחית
במקרה שמדובר החשד לסרטן והביופסיה הלא-ניתוחית הראתה סימנים להימצאות תאי סרטן, האישה תופנה לבדיקת ביופסיה שבה נדרשת התערבות כירורגית, לצורך אימות הנתונים
סרטן השד – מאיזה גיל להיבדק?
אומם סרטן השד נדיר מתחת לגיל 25 אולם רבע מהנשים המאובחנות כחולות במחלות שד בארץ בכל שנה הן מתחת לגיל 50. שיעור החולות במחלה עולה בצורה קבועה בין הגילאים 40-65 וכן בגילאים 65-70.
לכן, בכל גיל כדאי לאישה להיבדק!