איפה כדאי ללדת?

יולדות רבות מתלבטות בנוגע לבית החולים שבו כדאי להן ללדת. בפריפריה ובאזורים מרוחקים אין לרוב התלבטות – בית חולים אחד גדול בקרבת מקום הוא האפשרות היחידה. במרכז ובערים הגדולות, מאידך, אפשר לבחור בין מספר בתי חולים. במצב היום במדינת ישראל, בתי החולים מקבלים מימון ממשלתי על כל לידה, ולכן קיים מין "מרדף סמוי" אחר יולדות פוטנציאליות.

בחירת מקום הלידה נעשית על ידי מגוון רחב של שיקולים, רבים מהם אינם רפואיים כלל. שיקולים הנלקחים בחשבון על ידי בני הזוג כוללים את מקום הלידות הקודמות (במידה ולא מדובר בילד ראשון), מידת ההתרשמות מהצוות הרפואי והמיילדות (בתי חולים רבים עורכים "סיורים מקדימים" בחדרי הלידה), המתקנים הנלווים ומחלקת היולדות, הגישה ללידה טבעית, האפשרות לאשפוז משותף עם התינוק, קרבה למקום המגורים, ועוד רבים אחרים.

שיקול נוסף שעולה לעיתים קרובות הוא גודלו של בית החולים ומספר הלידות בו מדי שנה. בתי חולים קטנים יותר (ובעבר: בתי חולים המיועדים ליולדות בלבד) נותנים לעיתים קרובות תחושה אינטימית ונעימה, בניגוד לבתי חולים גדולים ומנוכרים. מאידך, נדמה שבתי חולים גדולים מכילים צוות רב יותר, רופאים ומיילדות מנוסים וותיקים יותר, ולכן שיעור הסיבוכים הרפואיים בבתי חולים גדולים נמוך יותר.

מחקרים שונים שנערכו בעבר הראו קשר בין נפח הפעילות בבתי חולים לבין מידת שיעורי הסיבוכים בפעולות כירורגיות ורפואיות שונות – האם כך הדבר גם בנוגע ללידות?

מספר הלידות בבית החולים וסיבוכי לידה

באופן כללי, לידה בעידן המודרני היא בטוחה למדי. בעוד שבעבר הרחוק שיעורי התמותה האימהית והעוברית הלידה היו גבוהים למדי, במדינות המפותחות שיעורי הסיבוכים המשמעותיים בלידה נמוכים. עם זאת, סיבוכים שונים הם בלתי נמנעים, וחלקם מתרחשים גם בבתי החולים הטובים ביותר.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי “American Journal of Obstetrics and gynecology” ניסה לבחון האם מספר הלידות בבית החולים קשור באופן כלשהו לסיבוכים של הלידה – האם יש משמעות לנפח הפעילות בחדר לידה, והאם יש בכך כדי להשפיע על בחירת מקום הלידה המועדף.

עורכי המחקר אספו נתונים אודות 1,045 בתי חולים, עם יותר ממיליון וחצי לידות (!). בתי החולים שנבדקו במחקר חולקו לעשר דרגות שונות, בהתאם למספר הלידות השנתי בבית החולים המדובר. במחקר נערכה השוואה מדוקדקת בין שיעורי הסיבוכים בדרגות השונות של בתי החולים.

מכיוון שבתי חולים גדולים נוטים למשוך אחוז גובה יותר של מקרים מסובכים מלכתחילה, בחנו עורכי המחקר בנפרד גם הריונות בסיכון גבוה והריונות בסיכון נמוך. בנוסף, החוקרים ערכו השוואה בין העשירונים השונים בנוגע לפרמטרים רבים: גיל מתקדם של האישה, הפרעות הקשורות ליתר לחץ דם הריוני, סוכרת, הריונות מרובי עוברים ולידות מוקדמות.

ממצאי המחקר

ממצאי החוקרים היו מפתיעים. התגלה ששיעורי הסיבוכים של בתי החולים עם נפח הלידות הנמוך (עשירונים ראשו ושני) היה גבוה באופן משמעותי משיעורי הסיבוכים בבתי חולים עם נפח לידה גבוה. עם זאת, שיעורי הסיבוכים בעשירונים הגבוהים (תשיעי ועשירי) היו גבוהים במעט משיעורי הסיבוכים בעשירון השישי.

החוקרים הבחינו, שפנייה לבתי חולים עם נפח לידה קטן במיוחד (עשירונים נמוכים) בדרך כלל לא נבעה מריחוק גיאוגרפי מבתי חולים גדולים אחרים – במרבית המקרים היה בתי חולים עם נפח לידות גבוה במרק קרוב אופן יחסי (כ- 40 ק"מ).

החוקרים מסכמים, ששיעורי סיבוכים גבוהים נצפים גם בבתי חולים עם מיעוט לידות, וגם בבתי חולים עם מספר רב במיוחד של לידות. לשם השוואה, בתי חולים בעשירון העשירי, עם הנפח הרב ביותר, כללו מרכזים בהם ילדו בין 3,700 ל- 12,900 לידות בשנה. בתי החולים עם מספרי הלידות הגדולים בישראל, כמו סורוקה ושערי צדק, מגיעים למספרי לידות בתחום העליון של טווח זה (כ- 12,000 לידות בשנה). הרבה בתי חולים אחרים בארץ היו נכללים גם הם בעשירון העליון של בתי החולים במחקר.

האם יש בנתונים אלו כדי לעזור ולבחור בית חולים טוב ללדת בו? קשה לומר. הבחירה של בני הזוג אינדיבידואלית ומושפעת מפרמטרים רבים. עם זאת, מחקר זה מצביע על נקודה חשובה – לא תמיד בית החולים הגדול ביותר הוא עם אחוז הסיבוכים הקטן ביותר.

ראו גם:

תיק ללידה – מה כדאי לקחת?
ברית מילה